מֹאזְנַיִם

תמלול מנוקד של שיעור בגרות ביוטיוב / אודי שרבני

כותרת הסרטון: הכניסיני תחת כנפך – שיר אהבה המתלונן על היעדר אהבה
כתובת סרטון: https://www.youtube.com/watch?v=OjBEiPlwVQU
כתובת משתמש: @user-ss4jq1ew3g
תאריך עליית סרטון: 15 במאי, 2017.
זמן סרטון: 12 דקות ו־18 שניות
שם המורה/בעלת הערוץ: דלית שפירא.
תיאור מקדים: דלית יושבת על מיטה; בידה הימנית מיקרופון, ובידה השמאלית היא אוחזת את הכלב עוּגי.
הערת הכותב/מתמלל: דרך התייחסותה הלא פורמלית של דלית לכלב עוּגי ואי הצגתו (כלומר, "כלב ללא שם משפחה"; הגדרה שלי), אפשר להבין שהוא, עוּגי, הינו סיידקיק קבוע ומוכר של צופי ערוץ זה.

התחלה: שָׁלוֹם לְכֻלָּם. הַיּוֹם אֲנִי אֶשְׂמַח לְלַמֵּד אֶתְכֶם אֶת הַשִּׁיר "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ" שֶׁל בְּיָאלִיק, מִיָּד אַחֲרֵי הַפָּתִיחַ (פתיח) טוֹב, הַשִּׁיר "הַכְנִיסִינִי", אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיר אוֹתוֹ כְּשִׁיר אַהֲבָה שֶׁמִּתְלוֹנֵן עַל הֵעָדֵר הָאַהֲבָה. נִקְרָא אֶת הַשִּׁיר: "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,/ וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,/ וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,/ קַן־תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.// וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת,/ שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:/ אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –/ הֵיכָן נְעוּרָי?// וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:/ נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;/ אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –/ מַה זֹּאת אַהֲבָה?// הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,/ הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;/ עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –/ אֵין לִי דָבָר.// הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,/ וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,/ וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,/ קַן־תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת". אַתֶּם בְּוַדַּאי שָׂמִים לֵב שֶׁהַבַּיִת הָרִאשׁוֹן זֵהֶה לַבַּיִת הָאַחֲרוֹן, וְהָאֱמֶת שֶׁזּוֹ אַחַת מִדַּרְכֵי הָעִצּוּב הַבּוֹלְטוֹת בַּשִּׁיר. הֲרֵי הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁחוֹזֵר בַּסּוֹף, יוֹצֵר כְּמוֹ חִבּוּק. חִבּוּק בַּמִּבְנֶה שֶׁל הַשִּׁיר. כְּבָר לְפִי הַתַּבְנִית הַזּוֹ אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁבְּיָאלִיק מְבַקֵּשׁ כָּאן (הכלב עוּגי יוצא מהפריים) אֵיזוֹשֶׁהִי מַעֲטֶפֶת חֹם, אֵיזוֹשֶׁהִי אַהֲבָה, קַבָּלָה, תְּמִיכָה. כְּבָר בַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן הוּא פּוֹנֶה לַנִּמְעֶנֶת וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה: "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ". כְּמוֹ אֵם שֶׁמְּגוֹנֶנֶת עַל הַגּוֹזָלִים שֶׁלָּהּ. אִם אַתֶּם זוֹכְרִים, בַּשִּׁיר "לְבַדִּי", בְּיָאלִיק מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ בְּתוֹר הַיְּהוּדִי הָאַחֲרוֹן, כָּכָה, שֶׁנִּשְׁאַר בְּעוֹלַם הַיַּהֲדוּת, וְאִלּוּ הַשְּׁכִינָה מְתֹאֶרֶת כְּצִפּוֹר הַמְּגוֹנֶנֶת בַּכָּנָף הַשְּׁבוּרָה, הַפְּצוּעָה שֶׁלָּהּ, עַל הַבֵּן הַקָּטָן וְהָאַחֲרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לָהּ. חָזַרְנוּ לַשִּׁיר "הַכְנִיסִינִי". הַדִּמּוּי שֶׁל הַצִּפּוֹר מְאוֹד אָהוּב עַל בְּיָאלִיק, וְהוּא מְצַיֵּן בִּטָּחוֹן, הֲגָנָה, חֲמִימוֹת. בַּמִּשְׁפָּט הַשֵּׁנִי הוּא מְבַקֵּשׁ אַהֲבַת אֵם וְאָחוֹת, אַהֲבָה מִשְׁפַּחְתִּית, אַהֲבָה לְלֹא תְּנַאי, כְּשֶׁאַהֲבַת אֵם הִיא בָּרָמָה הָעֶלְיוֹנָה, קְצָת אַחֲרֵי אַהֲבַת אָחוֹת. "וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלָט רֹאשִׁי"; שִׂימוּ לֵב שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל הַחֵיק שֶׁל הָאִשָּׁה, וְזֶה בְּעֶצֶם מְסַמֵּל סוּג שֶׁל נְתִינָה (רעש נביחות ברקע), שֶׁל אִמָּהוּת. מְבַקֵּשׁ שֶׁהַחֵיק שֶׁלָּהּ יִהְיֶה מִקְלָט לְרֹאשׁוֹ. כְּמוֹ אָדָם שֶׁבּוֹרֵחַ, כְּמוֹ אָדָם שֶׁנִּמְצָא בִּמְנוּסָה וְהִיא תִּהְיֶה בִּשְׁבִילוֹ הַמִּקְלָט, הִיא תְּקַבֵּל אֶת כָּל הַבַּקָּשׁוֹת שֶׁלּוֹ, אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלּוֹ, הִיא תִּהְיֶה בִּשְׁבִילוֹ קֵן שֶׁל תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת. תְּפִלּוֹת שֶׁאִישׁ לֹא קִבֵּל. אוֹתָן תְּפִלּוֹת נִשְׁכָּחוֹת יִתְקַבְּלוּ אֵצֶל הַנִּמְעֶנֶת (רעש נביחות ברקע), אֲנִי מִתְנַצֶּלֶת, אֵלֵךְ רֶגַע לָתֵת לְעוּגִי אֶת הַכַּדּוּר וּמִיָּד אֶחְזֹר (יוצאת מהפריים) (חוזרת אל הפריים עם הכלב עוּגי; מעתה ואילך הכלב עוּגי נכנס ויוצא מהפריים לסירוגין עד סיום הסרטון). אִתְּכֶם הַסְּלִיחָה. "קַן תְּפִלּוֹתַי" זֶהוּ צֵרוּף בִּסְמִיכוּת שֶׁפֵּרוּשׁוֹ קֵן, קֵן לַצִּפּוֹר שֶׁבּוֹ נֶאֱסָפוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַנִּשְׁכָּחוֹת שֶׁאִישׁ לֹא הִתְיַחֵס אֲלֵיהֶן, שֶׁאַף אֶחָד לֹא הִתְיַחֵס אֲלֵיהֶן; אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַתְּפִלּוֹת הָאֵלֶּה יֵאָסְפוּ אֶצְלֵךְ. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַבַּיִת הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, חוֹזֵר בַּסּוֹף וְיוֹצֵר מֵעֵין חִבּוּק, יֵשׁ לוֹ עוֹד מַשְׁמָעֻיּוֹת, יֵשׁ עוֹד מַשְׁמָעֻיּוֹת לַחֲזָרָה הַזּוֹ. הֲרֵי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת הַבַּקָּשָׁה שֶׁל הַדּוֹבֵר בַּבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּבַקֵּשׁ בְּסַךְ הַכֹּל אַהֲבָה אַפְּלָטוֹנִית, אַהֲבָה מִשְׁפַּחְתִּית וְלֹא אַהֲבָה מִסּוּג שׁוֹנֶה, אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ לָמָּה? מָה הַסִּבָּה? מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ? אֵין סָפֵק שֶׁלְּאַחַר שֶׁאֲנַחְנוּ נִקְרָא בִּתְשׂוּמַת לֵב אֶת הַבָּתִּים הַמֶּרְכָּזִיִּים בַּשִּׁיר, נוּכַל לְהָבִין אֶת הָרֶקַע מֵאֲחוֹרֵי הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ. לָכֵן, כְּשֶׁהַבַּיִת הָרִאשׁוֹן חוֹזֵר בַּסּוֹף, אֲנַחְנוּ כְּבָר קוֹרְאִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת וְנִתְיַחֵס לְכָךְ בַּהֶמְשֵׁךְ. בָּרוּר שֶׁהַחֲזָרָה עַל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בַּסּוֹף הִיא גַּם סוּג שֶׁל הַדְגָּשָׁה, מַדְגִּישׁ אֶת הַבַּקָּשׁוֹת הַחֲשׁוּבוֹת לוֹ כָּל כָּךְ מִן הַדּוֹבֶרֶת; כָּל חֲזָרָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מַדְגִּישָׁה, קֹדֶם כֹּל מַדְגִּישָׁה, אֶת הָרַעְיוֹן, וְזֶה גַּם אֶחָד מֵהַתַּפְקִידִים שֶׁל חֲזָרַת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בַּסּוֹף. בַּיִת שֵׁנִי: מִן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְעַד הַבַּיִת הָרְבִיעִי, הַדּוֹבֵר מְפָרֵט אֶת הַהַחְמָצוֹת בַּחַיִּים שֶׁלּוֹ, קֹדֶם כֹּל "וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרַי". מָתַי אֲנִי אֶתְוַדֶּה בְּפָנַיִךְ? אֲנִי אֶתְוַדֶּה בְּפָנַיִךְ בְּשָׁעָה מְיֻחֶדֶת, זוֹהִי שְׁעַת רַחֲמִים, בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה; בֵּין שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ לְצֵאת הַכּוֹכָבִים. לָמָּה אֲנִי בּוֹחֵר בַּשָּׁעָה הַזּוֹ? אַתֶּם תַּגִּידוּ, זוֹ שָׁעָה רוֹמַנְטִית, אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ כָּאן הִיא לֹא בְּהֶכְרֵחַ רוֹמַנְטִית. מַדּוּעַ בּוֹחֵר בַּשָּׁעָה הַזּוֹ? וּבְכֵן, כָּאן יֵשׁ לָנוּ, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, הֶרְמֵז מְסֻיָּם לַקַּבָּלָה, מִפְּנֵי שֶׁלְּפִי הַקַּבָּלָה, שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁנִּכְנֶסֶת הַשַּׁבָּת, זוֹ שָׁעָה שֶׁבָּהּ שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים לִרְוָחָה וּלְכָל הַבַּקָּשׁוֹת יֵשׁ סִכּוּי אֲמִתִּי לְהִתְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם. סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁהַדּוֹבֵר מוּדָע לְכָךְ, וְלָכֵן הוּא בּוֹחֵר לְהִתְוַדּוֹת דַּוְקָא בִּשְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּמָה הוּא יְסַפֵּר לָהּ? וְקֹדֶם כָּל לִפְנֵי שֶׁהוּא יְסַפֵּר לָהּ, הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה שֶׁהִיא תִּתְכּוֹפֵף, הִיא תַּגִּיעַ לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. לָמָּה הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת זֶה מֵהַנִּמְעֶנֶת? מָה זֶה רוֹמֵז לָנוּ עַל תְּפִיסַת הָאֲהוּבָה? הֲרֵי שֶׁהָאֲהוּבָה הִיא גְּדוֹלָה, הִיא חֲזָקָה, הִיא מְקוֹר הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁבִילוֹ, לָכֵן בְּאֹפֶן סִמְלִי הִיא צְרִיכָה לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהַגִּיעַ לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַמְּצוּקָה שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ. וְעַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר לָהּ מִשְׁפָּט חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁיַּחְזֹר בְּאוֹתָהּ תַּבְנִית גַּם בַּבַּיִת הַבָּא: "אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרָי?" וּבַבַּיִת הַבָּא הוּא יֹאמַר: "אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מָה־זֹאת אַהֲבָה?" כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹשֵׂא סְתָמִי, כְּלָלִי כָּזֶה, "אוֹמְרִים", הוּא מִתְכַּוֵּן לְכֻלָּם. יֵשׁ כֻּלָּם, מִצַּד אֶחָד, שֶׁיּוֹדְעִים מָה זֹאת אָהֲבָה, שֶׁיּוֹדְעִים מָה הֵם נְעוּרִים, וּמוּל כֻּלָּם יֵשׁ הַדּוֹבֵר עַצְמוֹ, שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה הֵם נְעוּרִים, הוּא הֶחְמִיץ אוֹתָם. הוּא גַּם לֹא יוֹדֵעַ מָה זֹאת אַהֲבָה, כַּנִּרְאֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא זָכָה לַחְווֹת אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁכֻּלָּם מְסַפְּרִים לוֹ עַל הָאַהֲבָה. כְּדַאי לָכֶם לִזְכֹּר שֶׁהַחֲזָרָה עַל הַתַּבְנִית "אוֹמְרִים יֵשׁ" בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי וְגַם בַּבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, מְהַוָּה אֶמְצָעִי אָמָּנוּתִי חָשׁוּב בַּשִּׁיר. מוּל "הָאוֹמְרִים יֵשׁ" עוֹמֵד הַאֵין, עוֹמֶדֶת הַשְּׁלִילָה. אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֵיךְ בַּבַּיִת הָרְבִיעִי, אוֹמֵר הַדּוֹבֵר "אֵין לִי דָּבָר", וּבַשּׁוּרָה הַקּוֹדֶמֶת אוֹמֵר "עַתָּה אֵין לִי כְּלוּם בָּעוֹלָם". כְּלוֹמַר מוּל הַ"יֵשׁ" שֶׁמְּצַיֵּן אֶת כֻּלָּם, יֵשׁ הַ"אֵין" שֶׁמְּצַיֵּן אוֹתִי, וְזֶה גּוֹרֵם לוֹ, לַדּוֹבֵר, תִּסְכּוּל רַב. נַחְזֹר לְרֶגַע לַבַּיִת הַשֵּׁנִי. כַּאֲשֶׁר הוּא שׁוֹאֵל "הֵיכָן נְעוּרָי", הוּא בְּעֶצֶם לֹא מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָה. זוֹהִי שְׁאֵלָה רֶטוֹרִית שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בְּעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה, וְהִיא מוֹפִיעָה בְּשׁוּרָה קְצָרָה כְּמוֹ זְעָקָה. שִׂימוּ לֵב שֶׁבְּסוֹף הַשּׁוּרָה הַשְּׁלִישִׁית, גַּם בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי וְגַם בַּבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי, יֵשׁ קַו מַפְרִיד. מָה תּוֹרֵם הַקַּו הַמַּפְרִיד הַזֶּה? הוּא מַדְגִּישׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה־זְעָקָה שֶׁמּוֹפִיעָה אַחֲרָיו. גַּם הַקַּו הַמַּפְרִיד הוּא כַּמּוּבָן דֶּרֶךְ עִצּוּב, אֶמְצָעִי אָמָּנוּתִי, חָשׁוּב בַּשִּׁיר. עַכְשָׁו שִׂימוּ לֵב שֶׁהוּא מְסַדֵּר אֶת הַהַחְמָצוֹת בְּאֵיזֶשֶׁהוּ סֵדֶר הַדְרָגָתִי; קֹדֶם כֹּל הַחְמָצַת הַנְּעוּרִים. עַכְשָׁו, אִם בֶּן אָדָם הֶחְמִיץ אֶת נְעוּרָיו בַּתְּחוּשָׁה שֶׁלּוֹ, יֵשׁ לוֹ עֲדַיִן סִכּוּי לָדַעַת מָה זֹאת אַהֲבָה, אַחֲרַי שֶׁהַנְּעוּרִים מִסְתַּיְּמִים. אֲבָל בַּבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי הוּא מְדַבֵּר עַל הַחְמָצַת הָאַהֲבָה שֶׁהִיא לֹא מֻגְבֶּלֶת בְּגִיל מְסֻיָּם. וּבַבַּיִת הָרְבִיעִי הוּא כְּבָר מְדַבֵּר, לֹא שׁוֹאֵל, הוּא מְדַבֵּר בְּצוּרָה מְאוֹד פַּסְקָנִית עַל תְּחוּשַׁת יֵאוּשׁ וְרֵיקָנוּת טוֹטָלִית כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר "הָיָה לִי חֲלוֹם, אֲבָל גַּם הוּא עָבַר". מִן אַכְזָבָה מְאוֹד מְאוֹד קָשָׁה, תְּחוּשָׁה שֶׁאֵין לִי כְּלוּם בָּעוֹלָם, אֵין לִי דָּבָר, אֲבָל כַּנִּרְאֶה מִתְּחוּשָׁה כָּזוֹ אֶפְשָׁר רַק לִצְמֹחַ לְמַעְלָה. בַּבַּיִת הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, חוֹזֶרֶת הַבַּקָּשָׁה מִן הַדּוֹבֶרֶת. זֹאת אוֹמֶרֶת, נָכוֹן שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר, אֲבָל הוּא עֲדַיִן מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לִפְנוֹת בְּאֵיזוֹשֶׁהִי בַּקָּשָׁה מְאוֹד מְאוֹד עֲמֻקָּה מִן הַנִּמְעֶנֶת, שֶׁתִּתֵּן לוֹ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, שֶׁתִּתֵּן לוֹ אַהֲבָה מִשְׁפַּחְתִּית, שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִילוֹ מָה שֶׁהוּא כָּל כָּךְ זָקוּק לוֹ בַּשָּׁלָב הַזֶּה בְּחַיָּיו. אָז לְהַגִּיד שֶׁהַשִּׁיר הַזּוֹ הוּא חֲסַר תִּקְוָה? אֲנִי בְּאֹפֶן אִישִׁי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאִם הַשִּׁיר מִסְתַּיֵּם בְּבַקָּשָׁה לִזְכּוֹת בְּאַהֲבָה, וְגַם אִם זֶה לֹא אַהֲבָה רוֹמַנְטִית דַּוְקָא, הֲרֵי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַדּוֹבֵר. הַאִם זֶה שִׁיר אַהֲבָה? אַתֶּם יוֹדְעִים, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים, יֵשׁ פַּרְשָׁנִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁהַדּוֹבֵר פּוֹנֶה כָּאן לֹא לְאִשָּׁה כִּי אִם לַשְּׁכִינָה. כָּל אֶחָד יָכוֹל לְפָרֵשׁ אֶת הַשִּׁיר כִּרְצוֹנוֹ בְּהֶתְאֵם לַכָּתוּב. נָכוֹן שֶׁהַתְּמוּנָה שֶׁל הַצִּפּוֹר רוֹמֶזֶת לָנוּ לַתְּמוּנָה שֶׁל הַשְּׁכִינָה בְּשִׁיר אַחֵר שֶׁל בְּיָאלִיק, בַּשִּׁיר "לְבַדִּי", וְנָכוֹן שֶׁהַמִּשְׁפָּט "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ" יָכוֹל לִהְיוֹת הֶרְמֵז לִתְפִלָּה עַל הַמֵּת, שֶׁבָּהּ מְבַקְּשִׁים מֵהָאֵל "הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה", אֲבָל עֲדַיִן אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב שֶׁהוּא פּוֹנֶה לְאִשָּׁה בָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה בַּשָּׁלָב הַזֶּה בְּחַיָּיו הִיא אַהֲבָה יוֹתֵר רוּחָנִית, נַפְשִׁית, רִגְשִׁית. אַהֲבָה שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לְלֹא תְּנַאי. מַזְכִּירָה אַהֲבָה שֶׁל אֵם, וְאוּלַי גַּם שֶׁל אָחוֹת. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁהַסִּרְטוֹן הַזֶּה עָזַר לָכֶם לְהִתְיַדֵּד יוֹתֵר עִם הַשִּׁיר. הַשִּׁיר הַזֶּה מֻלְחָן וּמוּשָׁר גַּם עַל יְדֵי אָרִיק אַיְנְשְׁטֵין, וַאֲנִי מְאוֹד מְאוֹד מַמְלִיצָה לְהַאֲזִין לוֹ; לְדַעְתִּי הַלַּחַן בְּהֶחְלֵט מוֹסִיף הַרְבֵּה מְאוֹד רֶגֶשׁ לַשִּׁיר, וַאֲנִי בְּאֹפֶן אִישִׁי מְאוֹד אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ. מְאַחֶלֶת לָכֶם בְּהַצְלָחָה, כָּל טוּב. נִתְרָאֶה בַּסִּרְטוֹן הַבָּא. סיום.