מֹאזְנַיִם

אליזבת בארט בראונינג, סונטות מהפורטוגזית / תרגמה: עופרה עופר אורן

את קובץ סונטות מהפורטוגזית, הכולל ארבעים וארבעה שירים, כתבה אליזבת בארט בראונינג (1806–1861) על אודות אהבתה לבעלה, המשורר רוברט בראונינג, שהושיע אותה מחיי אומללות בצילו של אב שתלטן. כדי לשמור על פרטיותה תכננה בארט בראונינג לפרסם את הקובץ כאילו מדובר בתרגומים, לא בשיריה המקוריים. היא בחרה ב"פורטוגזית" בין היתר בשל שם החיבה שהעניק לה בעלה, שנהג לכנות אותה "הפורטוגזית הקטנה שלי". הנובלה פלאש, שכתבה וירג'יניה וולף, היא סיפור אהבתם של השניים, מנקודת מבטו של כלבה של בארט בראונינג.

1:

תַּיאוֹקְרִיטוּס עוֹרֵר בִּי אָז הִרְהוּר
עַל מְתִיקוּת הַזְּמַן שֶכֹּה נִכְסָף
וְאֵיךְ נָתַן לְכָל זָקֵן וְטַף,
אוֹתָהּ מַתָּת – נָדִיב וְכֹה בָּרוּר.
לִי בַּלָשׁוֹן הָעַתִּיקָה נִגְלָה
וְכָל כֻּלִי נִשְׁטַפְתִּי בִּדְמָעוֹת,
כִּי כָּךְ הוּא בְּמִלִּים כֹּה מַבִּיעוֹת
תֵּאֵר לִי אֶת חַיַּי בִּשְׁאֵלָה:
כֵּן, בְּקוֹלוֹ, כְּמוֹ דְּמוּת שֶׁהִתְקָרְבָה,
אֶת שְׂעָרִי מָשַׁך הוּא לְאָחוֹר:
"נַחְשִׁי מָה בֶּעָתִיד לָךְ עוֹד נָכוֹן,
וּמָה צָפוּי לָךְ בַּחַיִּים וּבָךְ?"
וּכְשֶׁהֵשַׁבְתִּי: "מָוֶת, זֶה הַכֹּל,"
צִלְצֵל קוֹלו: "צְפוּיָה לָךְ אַהֲבָה!"

2:

אַךְ רַק שְׁלוֹשָׁה הָיוּ בְּעוֹלָמוֹ,
הִקְשַׁבְתִּי לִדְבָרֶיךָ, אֶל הָאֵל,
שָׁמַעְתִּי וְהֵשַׁבְתִּי – הוּא קִלֵּל
הָאֱלֹהִים, אוֹתוֹ אֶחָד, שֶׁכְּמוֹ
הֵטִיל מִין קְנָס עַל שְׁתֵּי שְׁמוּרוֹת עֵינַי,
קְלָלָה שֶׁל אֲפֵלָה. אִם לֹא לִרְאוֹת
פָּנֶיךָ, הֵן מוּטָב לִי שֶׁאָמוּת,
כָּזֹאת שְׁלִילָה מֵאֱלֹהִים וַדַּאי
הִיא מַגִּיעָה, וְלֹא מֵאַף אָדָם!
כִּי לְנַתֵּק בֵּינֵינוּ לֹא יוּכְלוּ
שׁוּם מְרִיבוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת כְּמוֹ גַּם
סוּפַת רוּחוֹת שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ.
וְכָךְ כְּשֶׁנִּפָּרֵד מֵהָעוֹלָם,
נִשְׁעַט מַהֵר מֵהַיְּקוּם כֻּלּוֹ.