דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
צָלַלְתְּ אֶל תּוֹךְ שִׁכְבַת הַמַּיִם הַקָּרָה.
הַקַּיִץ רַק הִתְחִיל וְקֹר עָמַד עֲדַיִן
בְּמֵי הַיָּם כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ קָרָה
וּמֵי הַיָּם צָרְבוּ אֶת כָּל דִּמְעוֹת הָעַיִן.
“כְּשֶׁצּוֹלְלִים יֵשׁ מַנְדָלָה שְׁחֹרָה בַּמַּיִם״,
אָמַרְתְּ, "אֲנִי צוֹלֶלֶת וְהַמַנְדָלָה,
הִיא מוֹבִילָה אוֹתִי עָמֹק מְאוֹד בַּמַּיִם״,
(חָשַׁבְתִּי שֶׁאָמַרְתְּ לִי שֶׁהִיא מַבְהִילָה
אֲבָל תִּקַּנְתְּ אוֹתִי: "לֹא, לֹא. הִיא מוֹבִילָה.")
“לְאָן הִיא מוֹבִילָה אוֹתָךְ? לְאָן?" קָרָאתִי.
“לְאָן שֶׁרַק אֶרְצֶה", אָמַרְתְּ. רֹאשֵׁךְ עָלָה
וְהֶעֱלָה מִלִּים מֵעֹמֶק יָם פִּירָאטִי.
צָלַלְתְּ אֶל תּוֹךְ שִׁכְבַת הַמַּיִם הַקָּרָה,
אֶל סֵרוּגִין שֶׁל קֹר וְחֹם בְּמֵי הַתְּכֵלֶת.
אָמַרְתְּ לִי: "יֵשׁ בַּמַּיִם מַנְדָלָה שְׁחֹרָה״.
הַמַּיִם כְּבָר קָרִים מְאוֹד. אַתְּ מִשְׁתַּעֶלֶת.
“יֵשׁ מַנְדָלָה שְׁחֹרָה בַּמַּיִם. הִיא שׁוֹאֶבֶת
אוֹתִי" – צָלַלְתְּ שָׁם שׁוּב – "נָגַעְתִּי בָּהּ מַמָּשׁ
וְהִיא קָשָׁה מְאוֹד, הִיא מוֹבִילָה אֶל עֵבֶר
הַמַּטָּרוֹת הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁלִּי". דְּמָמָה
עוֹטֶפֶת אֶת הַמַּנְדָלָה שְׁחֹרַת־הָעַיִן.
“נָגַעְתִּי בָּהּ וְהִיא קָשָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ גֻּלָּה״,
צָלַלְתְּ בְּמֵי הַפֵּרוֹזָג שֶׁל הַלָּגוּנָה –
כְּשֶׁאֶעֱלֶה, חָשַׁבְתְּ, הַמַּנְדָלָה עֲדַיִן
תִּהְיֶה בְּכַף־יָדִי, קָשָׁה וּזְכוּכִיתִית –
רְאִי שֶׁבּוֹ נִשְׁקֶפֶת מַטָּרָה נִסְתֶּרֶת,
נִצָּן סָגוּר חָזָק, מָלֵא עֲלֵי כּוֹתֶרֶת,
אַךְ כְּשֶׁעָלִית הָיָה בְּכַף יָדֵךְ רַק טִיט.
“הַמַּנְדָלָה אֵינֶנָּה אֶלָּא חֲבֶרְתִּי
הַדִּמְיוֹנִית", אָמַרְתְּ לִי, "רַק בְּתוֹךְ הַמַּיִם
אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָהּ, הִיא חִזָּיוֹן פְּרָטִי
אֲבָל בְּעֶצֶם הִיא קַיֶּמֶת פַּעֲמַיִם״.
"בְּכָל אָדָם יֵשׁ אוֹר וְחֹשֶׁךְ,"
אָמַרְתְּ הַיּוֹם. אַתְּ רַק בַּת עֶשֶׂר.
גַּלִּים גָּבְהוּ כְּכֶתֶם רוֹרְשָׁךְ
וּסְבָבוּנוּ מִכָּל עֵבֶר.
וְאַתְּ צָלַלְתְּ בְּלִי צֵל שֶׁל פַּחַד
אֶל תּוֹךְ גַּלִּים בְּצֶבַע אֵפֶר.
מִבֶּטֶן יְרֻקָּה תּוֹפַחַת
שֶׁל יָם עָמוּס בְּסַכָּנָה
פָּרַצְתְּ כִּצְחוֹק, פָּרַצְתְּ צוֹוַחַת
כְּדוֹלְפִינָה חַדַּת־סוֹנָר.
סִפַּרְתְּ לִי שֶׁרָאִית כֵּיצַד נִפְתַּח הַשַּׁעַר
אֶל אֶרֶץ הָרָעִים, בִּקְצֵה אוֹתָהּ חָצֵר.
וַחֲבֵרָה טוֹבָה הָפְכָה לִמְרֻשַּׁעַת
כִּי הִפְּנְטוּ אוֹתָהּ לְיַד בְּאֵר הַצַּעַר.
אֶל אֶרֶץ הָרָעִים, בִּקְצֵה אוֹתָהּ חָצֵר,
סִפַּרְתְּ לִי שֶׁרָאִית כֵּיצַד נִפְתַּח הַשַּׁעַר
וִילָדוֹת עוֹבְרוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּצַעַד
הוֹלֵךְ וּמִתְאָרֵךְ, הוֹלֵךְ וּמִתְקַצֵּר.
וַחֲבֵרָה טוֹבָה הָפְכָה לִמְרֻשַּׁעַת.
וְהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית עוֹד רָחֲשָׁה אַף
שֶׁאַתְּ רָאִית אֵיךְ הֵן עוֹבְרוֹת מִבְּלִי עוֹצֵר.
סִפַּרְתְּ לִי שֶׁרָאִית כֵּיצַד נִפְתַּח הַשַּׁעַר,
סִפַּרְתְּ לִי חִזָּיוֹן מַבְרִיק וְחַד כְּתַעַר –
רָאִית בִּתְכֹל עֵינֶיהָ קֶרַח מְרַצֵּד
וַחֲבֵרָה טוֹבָה הָפְכָה לִמְרֻשַּׁעַת.
הַרְחֵק, בְּמַמְלָכָה קַרְחִית מְתַעְתַּעַת,
בָּרַחְתְּ בְּכָל כּוֹחֵךְ וְלֹא יָכֹלְתְּ לָצֵאת.
בָּרַחְתְּ וְלֹא רָאִית כֵּיצַד נִפְתַּח הַשַּׁעַר.
וַחֲבֵרָה טוֹבָה הָפְכָה לִמְרֻשַּׁעַת.
אַל תִּכָּנְסִי לַמַּמְלָכָה הָרְבִיעִית
כִּי אִם אַתְּ תִּכָּנְסִי, לֹא תַּחְזְרִי מִשָּׁם.
מַפְתֵּחַ הַזָּהָב בִּידֵי עַכְבָּר מַבְעִית.
בֵּין הַכָּרִית וּבֵין אָזְנֵךְ עַכְבָּר נָשַׁם.
אַל תִּכָּנְסִי לַמַּמְלָכָה הָרְבִיעִית.
עַכְבָּר אָפֹר לָקַח מִמֵּךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
סִלְּקוּ אוֹתָךְ מֵחוּג בָּלֵט וְתֵאַטְרוֹן.
בֵּין הַחֲלוֹם וּבֵין הַמְּצִיאוּת תּוֹפֵחַ
פָּקוּעַ עֲרָפֶל כְּמוֹ בֶּכִי בַּגָּרוֹן.
עַכְבָּר אָפֹר לָקַח מִמֵּךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
לְכָל יַלְדָּה יֵשׁ חֹם וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ חַצֶּבֶת.
אָמְרוּ שֶׁמֵּחוּגִים לֹא מְסַלְּקִים אַף פַּעַם.
אָמְרוּ שֶׁאַתְּ פְּרוּעָה מִדַּי וּמִתְחַצֶּפֶת.
בִּקַּשְׁתְּ שֶׁיִּקָּרְאוּ לָךְ פֵיַת בָּרָק וְרַעַם.
לְכָל יַלְדָּה יֵשׁ חֹם וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ חַצֶּבֶת.
עַכְשָׁו יֵשׁ הִתְפָּרְצוּת. אֲנִי לֹא חִסַּנְתִּיךְ.
יָלַדְתִּי אוֹתָךְ בְּתוֹךְ עוֹלָם חָשׁוּךְ.
בִּשְׁלֹשֶׁת חַלּוֹנוֹת חַדְרֵךְ כְּמוֹ בִּטְרִיפְּטִיךְ
טְבִיעוֹת כַּפּוֹת שֶׁל עַכְבָּרִים שֶׁלָּחֲשׁוּ:
"עַכְשָׁו יֵשׁ הִתְפָּרְצוּת". אֲנִי לֹא חִסַּנְתִּיךְ.
אַל תִּכָּנְסִי לַמַּמְלָכָה הָרְבִיעִית.
פְּתוֹתֵי שְׁלָגִים וּמוֹךְ הֵגִיחוּ וְכִסּוּךְ
בַּלַּיְלָה כְּשֶׁיָּשַׁנְתְּ, וַחֲרָדָה פְּרָאִית
אָחֲזָה בִּי בְּחָזְקָה. בַּסּוֹף קִבַּלְתְּ חִסּוּן.
אַל תִּכָּנְסִי לַמַּמְלָכָה הָרְבִיעִית.