מֹאזְנַיִם

שירים / תמר פלדברג

*

כָּךְ נָדַדְתְּ אֶל חוֹף:

בְּלִי לִטְעֹם דָּבָר
גְּלִימָה אֲפֵלָה עַל כְּתֵפַיִךְ
עַד כָּל חֵשֶׁק קֻלַּף מִכַּפּוֹת הַיָּדַיִם
וְחָדַלְתְּ

הִתְיַשַּׁבְתְּ
עַל שְׂפַת שֵׁפֶל

יָדַיִךְ הֶעֱמִיקוּ בַּחוֹל
חִטְּטוּ
אוּלַי בִּצְבְּצָה אֶבֶן
כִּי לְפֶתַע הִגְבַּהְתְּ
אֶת הַכַּף, וּבֵין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
נָהָר
הִתְ
חוֹ
לֵ
ל

*

בְּקַנְקַן הַמַּיִם אַתְּ רוֹאָה אֶת הָאוֹר
נִשְׁבָּר וְהַמַּיִם נוֹזְלִים אֶל הַסִּיר
כֵּהִים יוֹתֵר

מַגַּע הַסִּיר בַּכִּירַיִם מְחֻסְפָּס וְחָשׂוּף
וְרֵיחַ מָתוֹק מִתְפַּשֵּׁט
עָשׂוּי וְעָמֹק

וְרֵיחַ שֶׁל בֶּטֶן. סַפְּרִי לִי אֵיךְ אַתְּ מִתְמַלֵּאת
בִּטָּחוֹן בְּהַחֲזִירֵךְ תַּפּוּחִים אֶל עַצְמָם