מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / שרית פליין

געגוע הוא ההוכחה

אָס אוֹ ג׳וֹקֶר,
מִי חָזָק יוֹתֵר?
הַמָּוֶת מְנַצֵּחַ אֶת הַחַיִּים
אָהֲבָה מְבִיסָה אֶת הַמָּוֶת
אַתָּה מֵת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים
וַעֲדַיִן.


בריאה

בריאה

בְּרֵאשִׁית הָיִית תֹּהוּ וָבֹהוּ

וְחֹשֶׁךְ,

וְרוּחַ הָאַהֲבָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי שָׁמַיִךְ

וַתְּדַבְּרִי וַתְּסַפְּרִי

וַתֶּאֱסֹף הָרוּחַ אֶת כְּאֵבַיִךְ

וַתַּאֲזִין לְדִמְעוֹתַיִךְ

וַתֹּאמֶר

הָיָה חֹשֶׁךְ.

וַתַּעֲטֹף אוֹתָךְ.

עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרִי

וַיְהִי אוֹר.

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp