שירים / רונית בכר שחר

*

וּמֶה עָשִׂית כְּשֶׁהִתְמוֹטְטָה
הָיִיתִי עִם הָאוֹרְחִים
וְאֵיפֹה הָיִית כְּשֶׁהִיא בָּכְתָה
הִגַּשְׁתִּי לָהֶם כְּרִיכִים
וּמָה אָמַרְתּ לָהּ כְּשֶׁהִיא
בִּכְאֵב צָוְחָה
שֶׁתִּפְתֹּר מוּלוֹ לְבַד
וּמָה רָאִית כְּשֶׁכָּל זֶה אֵרַע
לֹא מִן הַנֶּגֶד וְלֹא מִן הַבְּעַד

כְּלוֹמַר יָשַׁבְתְּ עַל הַגָּדֵר
רֶגֶל אַחַת לְכָל צַד
כְּשֶׁהִיא צָוְחָה בָּכְתָה צָרְחָה
וְשׁוּב הָיְתָה לְבַד
וְלָמָּה הָיוּ רָבִים
כִּי שׂוֹנֵא הוּא
עֲרָבִים
כִּי פַּחְדָן הוּא
קָרְבָּנִי
כִּי קֹדֶם הוּא
וְלֹא אֲנִי
אָמַרְתְּ
זֶה עִנְיָן בֵּינָהּ לְבֵינוֹ
אֵין זֶה עִנְיָנִי

הָיִיתִי בְּאֶמְצַע הַגָּשַׁת קִנּוּחַ
לֹא יָדַעְתִּי מִשְּׂמֹאלִי וְלֹא מִיְּמִינִי
רָצִיתִי רַק לָנוּחַ
וְאִם הָיְתָה אֶת עַצְמָהּ תּוֹלָה
הָאִם גַּם אָז הָיִית שׁוֹתֶקֶת
כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן עָנְתָה
אֲנִי אוֹהֶבֶת
שֶׁקֶט

*

מָה שֶׁתִּרְאֶה אַחֲרֵי
זֶה לֹא מָה שֶׁתִּרְאֶה לִפְנֵי
אֵינוֹ מָה שֶׁהִנְּךָ רוֹאֶה עַכְשָׁו
הַזִּכָּרוֹן הוֹלֵךְ וְשָׁב
כִּמְטֻטֶּלֶת שָׁעוֹן
הַזְּמַן לָבוּשׁ בִּכְתֹנֶת שִׁגָּעוֹן
קָשׁוּר אֶל הַמִּטָּה
זֶה לֹא אַתָּה
גַּם הַחִטָּה אֵינָהּ נִרְאֵית כְּלֶחֶם
כְּשֶׁהִיא צוֹמַחַת
גַּם הָאֱמֶת נִרְאֵית כְּשֶׁקֶר
כְּשֶׁהִיא מְטֻיַּחַת