דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים / רוחמה גבל-רדמן

(שירת ביכורים / פרסום ראשון בשירה)


אֶחָד. אֶחָד וְאֶחָד.

1

בַּסָּלוֹן בַּבַּיִת, עַל שָׁטִיחַ וְלֵגוֹ
בְּגַרְבַּיִם וּפִיגָ'מָה וְגֶשֶׁם בַּחוּץ
כְּמַצְלִיף.
אֶחָד אָמַר:
חָלַמְתִּי פַּעַם עָלָיו.
שֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אִם זְכוּכִית
נִכְנְסָה לוֹ לְבֶטֶן.
וּמָה הוּא עָנָה?
שֶׁלֹּא.
זֶה הָיָה חֲלוֹם טוֹב.
וְאֶחָד אָמַר:
חָלַמְתִּי עָלָיו.
שֶׁעָמַדְתִּי עַל סֶלַע
וְשָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ, בְּקוֹל חָזָק
מֵאֲחוֹרֵי הֶעָנָן
כָּל הַחַיּוֹת דָּהֲרוּ מִתַּחְתַּי
וְהוּא קָרָא לִי.
זֶה הָיָה חֲלוֹם רַע.

וְתִינוֹק בִּשְׁנֵיהֶם מִתְבּוֹנֵן
מְחַיֵּךְ לְתוֹכוֹ. מוֹשִׁיט יָד.

2
עֲיֵפָה עַל כֻּרְסָא.
לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה.
תְּלוּיָה כְּפָרֹכֶת בַּחֶדֶר
שְׁקֵטָה. מוֹנָה אוֹתָם.

אֶחָד. אֶחָד וְאֶחָד.
וְדִבְרֵיהֶם, אֶחָד וּשְׁנַיִם.
וַחֲלוֹמָם, אֶחָד וּשְׁלוֹשָׁה.

וְהַגֶּשֶׁם בַּגַּג כְּמַצְלִיף

3.
וְאֶחָד אָמַר:
נָכוֹן שֶׁבַּדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ מַגְנֵט
וּבְרָכָה. לַבַּיִת. בַּשַּׁעַר.
לֹא יָבוֹא צַעַר.
וּבָא לָנוּ.
אִמָּא?


כְּשֶׁהָלַכְתָּ

כְּשֶׁהָלַכְתָּ,
כָּאֲבוּ שִׁפּוּלֵי בִּטְנִי
בְּחַדּוּת. בְּאַכְזָרִיּוּת.
יָמִים הָלַכְתִּי וְיָדַי
מְנַסּוֹת. מְעַסּוֹת.
אֶת הַשְּׁרִיר הַמְּפַלֵּחַ
שֶׁהָרָה אוֹתָנוּ שֻׁתָּפִים
שׁוּב. וְשׁוּב. וְשׁוּב.
מְנַסּוֹת לְרַכֵּךְ אֶת חִתּוּךְ חַיֵּינוּ.
תּוֹבֶנֶת סוֹפִיּוּתְךָ. קְרַב סוֹפִיּוּתֵנוּ.
וְלַשָּׁוְא.
הָלַכְתָּ. הָלַכְתִּי אַף אֲנִי.
וְנֶחְדַּלְנוּ.


תֹּאַר שֵׁנִי
עִם אַרְגַּז חָתוּם
על כִסּוּי מִטָּה
שֶׁלֹּא זָז חֳדָשִׁים.
עוֹד צְרִיכָה
לְפָרֵק תִּיק רַחֲצָה
עִם חֹמֶר לַעֲדָשׁוֹת
וּמִשְׁקָפַיִם.
לְהָסִיר אֶת הַלּוֹט מֵהַשֶּׁלֶט
שֶׁחָנְכוּ לִכְבוֹדוֹ.
לָקַחַת אֶת הַתִּיק.
לְשַׁלֵּם עַל סֵמֶסְטֶר.
לְקַבֵּל תֹּאַר שֵׁנִי
בִּשְׁמוֹ.