מֹאזְנַיִם

שירים / ענת לויט

*
עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה אַבָּא אוֹבֵד אוֹתָךְ
בְּעֹמֶק הָאֲדָמָה, מְפוֹרֵר חֲטָאֵי בְּשָׂרוֹ
הַמִּתְאַוֶּה שֶׁתָּשׁוּבִי אֵלָיו, שֶׁתִּמְחֲלִי
עַל זְרוֹעוֹ הַקָּשָׁה בְּגוּפֵךְ,
זְרוֹעַ שֶׁלֹּא נָטְתָה לָךְ חֶסֶד
גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ.

וְחָזַרְתְּ כְּדֶרֶךְ בְּשַׂר-אִשָּׁה לְהִקָּבֵר
עֵירֻמָּה מִכָּל מַדְוֶה בָּאֲדָמָה,
לְהִתְכַּסּוֹת בְּאַהֲבָתֵךְ הַמִּתְאַחֶרֶת,
שֶׁתִּנָּשֵׁא גָּבוֹהַּ מֵעַל שַׁעַר הַחֶסֶד
שֶׁיֹּעַד לָךְ –

הֲכִי קָרוֹב לְשַׁעַר הַגְּאֻלָּה שֶׁל אַבָּא
שֶׁחִכָּה לָךְ לֹא לַשָּׁוְא.

רַק מִתּוֹךְ הֶעָפָר הַסּוֹכֵר אֶת פִּיךְ, שֶׁאֵין יָבֵשׁ
מִמֶּנּוּ, אוּכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ אוֹמֶרֶת
עַד כַּמָּה אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי,
לְהַאֲמִין וּלְהָשִׁיב לָךְ אַהֲבָה.

קִיּוּמֵךְ הַמִּתְרוֹשֵׁשׁ.
נַפְשִׁי הַמִּתְאוֹשֶׁשֶׁת.

*
מִיּוֹם לְיוֹם מִתְעַבֶּה מָסַךְ הָעֲרָפֶל שֶׁמַּפְרִיד
בֵּינֵינוּ, מַעֲמִיק הֶלֶם הַקְּרָב עַל שְׁלַל
דְּמוּיוֹתַיִךְ, עַד אֲשֶׁר אֵדַע לִבְחֹר
אֵיזוֹ מֵהֵן תֻּטְבַּע בְּאֶבֶן הַזִּכָּרוֹן,
תַּחְתֶּיהָ נָנוּחַ לְבַסּוֹף שְׁתֵּינוּ, אֵם וּבִתָּהּ
שֶׁבָּא לָהּ יוֹמָהּ לְהִפָּרֵד מֵחַיֶּיהָ,
וַעֲדַיִן הִיא קוֹרֵאת
אֵלַיִךְ –

אִמָּא

*
צַלְעִי רַק מִצַּלְעֵךְ, בְּשָׂרִי רַק בִּבְשָׂרֵךְ
וּדְמוּתִי רַק כִּדְמוּתֵךְ. כָּךְ בִּקַּשְׁתְּ שֶׁאֶהְיֶה
לְלֹא אָב –
כִּי יִסֵּר אוֹתָךְ בְּשׁוֹטִים וְאוֹתִי בְּעַקְרַבִּים,
וְהָיִיתִי לָךְ מָגֵן
וְרֹמַח בְּיָדִי הָרַכָּה
כַּקְּטַנָּה בְּאַלְפֵי מְנַשֶּׁה.

*
לֹא עָלָה בְּיָדֵךְ לְהִמָּלֵט מִשִּׁנַּיִךְ
הַתּוֹתָבוֹת וּמִן הָרַעַד שֶׁאָחַז בְּיָדַיִךְ.
לְאַט כָּבָה הָאוֹר בְּעֵינַיִךְ וְעִמְעֵם
מְאוֹר פָּנַיִךְ כְּשֶׁבָּאתִי אֵלַיִךְ
וְלֹא רְאִיתִיךְ. הֵסַבְתִּי מַבָּט
מִן הָרַחֲמִים וּמֵהַכֹּרַח לְחַבֵּק
וְלוֹמַר לָךְ דִּבְרֵי שֶׁקֶר, לְלֹא כַּפָּרָה
בְּיָמֵינוּ הַנּוֹרָאִים.

• מתוך הספר קינה שיראה אור בהוצאת "עולם חדש"