שירים / ענת חנה לזרע
*
חֲצִי אֶת הַיָּם
חֲצִי אֶת הַיָּם
זֶה יַעֲשֶׂה לָךְ טוֹב
זֶה יִבְנֶה לָךְ עָבָר
הֶעָבָר הַזֶּה יִהְיֶה שֶׁלָּךְ
עֲבָרֵךְ הַנֶּאֱמָן
יִהְיֶה לוֹ רֵיחַ מֻכָּר וּמֶרְחָק נִכְפָּף
יִהְיֶה מֻקְפָּד לֹא זָנוּחַ, יִהְיֶה בְּהֶשֵּׂג יָד
שֶׁלָּךְ
תְּנִי לוֹ זְמַן,
הֶעָבָר הַזֶּה יִתְעָרֶה לָךְ בַּהַכָּרָה, בַּיֵּצֶר
יִתְחַלְחֵל לָךְ בַּשֵּׂעָר,
יִשְׁתַּקֵּעַ כְּמוֹ מֶלַח בְּצִנּוֹרוֹת הַדָּם
כְּמוֹ טַעַם הַחְמָצָה בְּפִטְמוֹת הַלָּשׁוֹן
הֶעָבָר הַזֶּה יִגְרֹם לָךְ לִהְיוֹת קְבוּעָה, קְצוּבָה
פְּלָדָה בְּקַצְווֹת חֲבָלַיִךְ
לְקָחָיו יָמֵסּוּ לִבֵּךְ לֶחָלָב
הֶעָבָר הַזֶּה יָחִישׁ בָּךְ לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַפַּעַר
לְהַפְרִיחַ נְשִׁיקוֹת בִּפְנֵי חֲלָלַיִךְ
לְהַנְצִיחַ בְּעֵרַת נֵר, אֵין בּוֹטֶה מֵעַכְשָׁו
מַה חָשַׁבְתְּ לְעַצְמֵךְ
לְסוֹבֵב כָּךְ אֶת הָרֹאשׁ
כְּשֶׁהוּא כָּאן
שָׁקוּעַ בָּךְ כְּמוֹ צַוָּאר.
*
מַה בִּקַּשְׁנוּ
לִהְיוֹת נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם,
לִשְׂמֹחַ בִּתְפִיחַת הַלֶּחֶם, לְהַטְבִּיל
קְצוֹת גַּפֵּינוּ מִדֵּי פַּעַם בִּשְׂאוֹר פֵּרוֹת,
לְהַלֵּךְ זֶה בְּצַד זֶה וְלֶאֱהֹב לִרְאוֹת גַּב
מַפְתִּיעַ, בִּקַּשְׁנוּ שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבִין מַעֲשֵׂינוּ
וְיִקְרָא בִּשְׁמֵנוּ
הַבְטָחָה, הַבְטָחָה.
בִּקַּשְׁנוּ לֹא לִשְׁגּוֹת בֵּין עֹמֶק וּתְהוֹם בְּחוֹל
הַנּוֹגֵעַ לְפַקְעוֹת הַמַּיִם,
בִּקַּשְׁנוּ לא לשְׁמֹט מִנַּפְשֵׁנוּ תֵּבַת אוֹצָרוֹת
שֶׁמָּא תִּשְׁקַע וְתַעֲלֶה אַצּוֹת.
בִּקַּשְׁנוּ, מַה בִּקַּשְׁנוּ
שֶׁלֹּא נָמוּת לָאַהֲבָה בַּיָּדַיִם,
בִּקַּשְׁנוּ לַחֲזוֹת יַחַד
בַּחַלּוֹן,
בַּתְּבוּאָה,
בַּגְּשָׁמִים.