מֹאזְנַיִם

שירים / עופר גורדין

בקרב לטרון

אָבִי לָחַם בִּקְרַב לַטְרוּן
בִּקְרַב לַטְרוּן לָחַם אָבִי
לָחַם וְלֹא נָפַל אָבִי
נוֹתַר שָׁלֵם וְעַל זְמַנִּי
הָיָה בַּחֲטִיבַת יִפְתָּח
בַּחֲטִיבַה הָיָה אָבִי
יִפְתַּח הַשֵּׁם אֶת שְׁעָרָיו
יָאִיר פָּנִים גַּם לוֹ גַּם לִי
יִפְתַּח אָבִי אֶת סְגוֹר לִבּוֹ
יִצְנַח לִבּוֹ אֶל תּוֹךְ לִבִּי
בַּחֲטִיבַה נִצְעַד דּוּמָם
יִפְתָּח וְהוּא וְגַם אֲנִי
דּוֹמְעִים לְרֶגַע קָט פִּלְאִי
יָשׁוּב פִּתְאוֹם לִפְעֹם לִבִּי
מִזִּכְרוֹנוֹ אֲשֶׁר אָבַד
נִשְׁמַט חִיּוּךְ כֹּה אַבָּהִי
בִּקְרַב לַטְרוּן לָחַם אָבִי
שָׁכַח לְגַמְרֵי
מִי אֲניִ

כאילו צולמו

הַהוִֹרים שֶׁלִּי יְשֵׁנִים עַל הַגַּב
כָּכָה זֶה כְּבָר שָׁנִים
לֹא כַּפִּיּוֹת
לֹא גַּב אֶל גַּב
כָּל זֶה כְּבָר מֵאֲחוֹרֵיהֶם
רַק הַפֶּה פָּעוּר
כְּאִילוּ צֻלְּמוּ בְּאֶמְצַע הַתִּמָּהוֹן
הַתִּקרְָה הֻנמְְכהָ
לְנִצּוּל מַקְסִימָלִי שֶׁל הַמָּקוֹם
הַשְּׁכֵנִים מַעֲלֵיהֶם
שֶׁזֶּה עַתָּה נִכְנְסוּ שְׁקֵטִים מְאֹד
זוּג שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִקָּבֵר יַחַד
וְחֹדֶשׁ אַחֲרֵי הִדַּרְדֵּר לִתְהוֹם