מֹאזְנַיִם

שירים / נמרוד ברקו

*

בָּאוּ עָלַי מַחְשְׁבוֹת־עֹנִי בְּאוֹקְטוֹבֶּר
שֶׁהָעֹנִי מִחוּץ לַגּוּף
וּבְנִי רָחוֹק מִכָּאן פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת עִם כַּמָּה־פָּעוֹטוֹת
וְהֵם עֲלוּפִים בְּנוֹצוֹת
וְהֵם עֲלוּפִים בְּנִכְסֵי־חוּץ
וְהֵם אֲבוּדִים בִּבְשָׂרָם עַד עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת.

עשר תמונות כוזבות מחיי הנפש של המחבר

1.
נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר מִתְגַּדֶּלֶת תִּפְלָצוֹת כְּנֶגֶד גּוּפוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּדֵּל אֶלָּא כְּדֶרֶךְ אַגַּב.

2.
נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר נִמְסֶרֶת בִּכְתַב יָד.

3.
לְהַלָּן נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר. –

4.
זֹאת נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר. –

5.
רָכוּן אֵצֶל שֻׁלְחַן־עֵץ־גּוּפוֹ
הַמְּחַבֵּר מֵרִים פֶּתַע אֶת יָדוֹ. קוֹלוֹת אֲחָדִים: הַאִם זֹאת יָדוֹ?
קוֹלוֹת אֲחֵרִים: כָּל הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁהִתְגַּבְּבוּ מֵעָלָיו
הִתְכּוֹנְנוּ מֵרֹאשׁ וִיסוֹדָן
זֵהֶה:
הַמְּחַבֵּר מֵשִׁיב אֶת יָדוֹ עַל הָעֵץ־שֻׁלְחָן
וּבוֹהֶה נִכְחוֹ; פֶּתַע הִפְצִיעַ
הֶגֶה־אוֹר מֵעַל שֻׁלְחַן־עֵץ־יָדוֹ.

6.
סְחַרְחָרוֹת בְּמַעֲמַקִּים־רֹאשׁוֹ –
שֶׁרָאשִׁים אֲחָדִים הִקְשׁוּ עָלָיו
פַּעַם אַחַר פַּעַם
לְהִשְׁתַּכֵּן בָּעֲלִילָה שֶׁנִּתְרַקְּמָה
עַל אוֹדוֹתָיו;
אֶלָּא שֶׁכָּל עֲלִילָה אַחֶרֶת הָיְתָה תְּקֵפָה בְּאוֹתָהּ מִדָּה
– רָאִיתָּ? –
לוּ הָיְתָה נִשְׁטַחַת כָּל־עִקָּר:
לְהַלָּן נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר. –
הִנֵּה הִיא. –

7.
הַאִם סֵדֶר הַמִּלִּים בַּמִּשְׁפָּט הוּא סֵדֶר הַנֶּפֶשׁ הַפּוֹעֶלֶת?
הַאִם סֵדֶר־הַנֶּפֶשׁ־הַפּוֹעֶלֶת רֻבּוֹ־כְּכֻלּוֹ בָּעוֹלָם־שֶׁתֹּאַר־לְעֵיל?

8.
אוֹי הָעוֹלָם שֶׁתֹּאַר לְעֵיל –
רָאִיתִי שֶׁבַע מַקְהֵלוֹת מוֹנוּמֶנְטָלִיּוֹת מְכֻתָּרוֹת מִפָּנָיו
עֲטוּיוֹת מִצְנָפוֹת אֲדַמְדַּמּוֹת
מַכְמִינוֹת תְּהִלּוֹת־סוּס

9.
מְאֻחָר יוֹתֵר
יֵשׁ לְמָרֵק הֵיטֵב אֶת נֶפֶשׁ הַמְּחַבֵּר
וּלְהַנִּיחָהּ בַּעֲלַת־גּוּף
וּלְנָטְשָׁהּ־כָּלְשֶׁהוּ

10.
אֵי שָׁם בַּנֶּצַח,
חַסְרַת־כָּל־שִׁמּוּשׁ.

אפוריה

וְהִתְקַיַּמְתִּי
וְחִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְהִתְקַיַּמְתִּי־לֹא
וְחִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְכַאֲשֶׁר הִתְקַיַּמְתִּי־כֹּל
חִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְכַאֲשֶׁר בָּאָה לְעֻמָּתִי גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם־עָצוּם
חִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְהִתְנוֹדַדְתִּי
וְחִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְהִתְגּוֹדַדְתִּי בְּאֶרֶץ־לֹא־נוֹשֶׁבֶת
וְחִכִּיתִי לִבְשׂוֹרָה;
וְסוֹף־סוֹף כַּאֲשֶׁר הֵגִיחָה הַבְּשׂוֹרָה
אֶת מְחוֹשֶׁיהָ בָּאָרֶץ
לֹא הִכַּרְתִּי אֶלָּא אֶת
מְחוֹשֶׁיהָ בָּאָרֶץ בְּעוֹדִי מוֹחִיל;
וְסוֹף־סוֹף כַּאֲשֶׁר הַבְּשׂוֹרָה נֶחְזְתָה
וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּגוֹן גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם
שֶׁבָּאוּ חֵקֶר גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם־עוֹד;
וְסוֹף־סוֹף כַּאֲשֶׁר הַבְּשׂוֹרָה נֶחְזְתָה – אֵצֶל אוֹר־לְיוֹם –
וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּגוֹן גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם
שֶׁבָּאוּ חֵקֶר גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם־עוֹד;
וְסוֹף־סוֹף כַּאֲשֶׁר הַבְּשׂוֹרָה נֶחְזְתָה – אֵצֶל עַפְעַפֵּי־הַשַּׁחַר –
וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּגוֹן גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם
שֶׁבָּאוּ חֵקֶר גַּפַּיִם־מִצְבָּטַיִם־עוֹד;
וְהִתְקַיַּמְתִּי לְפִי שָׁעָה
וְלֹא נִתְבַּשַּׂרְתִּי אֶלָּא זֶה אֶת זֶה.

אל נזירה כלואה בצינוק, מבטה חפוי, מעליה חרך מאובק, זערורי

לוּ אַךְ יָדַעְתְּ:
עוֹר הַקִּיר יַשִּׁיל אֶת עַצְמוֹ.
יִמּוֹטוּ גַּפֵּי־הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת.