שירים / נועם נגרי
אם לא אימי לי – קאמי לי
אֲנִי חוֹתֵר דֶּרֶךְ
כָּל הָאֲבָנִים כֻּלָּן
כּאְִלּוּ
הָיוּ נָהָר וְטִפָּה אַחַת בִּלְבַד בּוֹ
הִיא אִמִּי
שָׁרָה בַּמִּטְבָּח אַזְנָבוּר. דּוֹמַעַת
בָּצָל. מְפַטְפֶּטֶת פֶּטְרוֹזִילְיָה
מְגַלְגֶּלֶת רוֹלָדָה.
מְדַמְינֶתֶ אֶת
סִיזִיפוּס מְאֻשָּׁר.
אל העולם
וְאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ לַלַּיְלָה הַגָּדוֹל לִהְיוֹת
פָּשׁוּט לַיְלָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
הַבֹּקֶר יַכְרִיעַ. הֲרֵי עוֹד לֹא הִמְצִיאוּ
מְכוֹנָה מְשֻׁמֶּנֶת דַּיָּהּ
שֶׁתְּלַמֵּד אֶת הַבֶּנְאָדָם לְהַשְׁלִים
עִם מְנוּחָה כָּזוֹ
בָּעוֹלָם. אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ בַּחוּטִים
עַד שֶׁמַּשֶּׁהוּ בַּיְּמָמָה יִקָּרַע, אֲבָל
הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה הִיא לֹא לִמְשֹׁךְ וְלֹא
לִקְרֹעַ, אֶלָּא לְזַהוֹת; לְהַבִּיט בַּשָּׁעָה
קָמָה יַחַד אִתְּךָ
אֶל הָעוֹלָם.