מֹאזְנַיִם

שירים / נדב ליניאל

סף

"וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן" (ישעיהו ו, ד).

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה מַשֶּׁהוּ נִבְעָה
כְּמוֹ סֶדֶק בַּקִּיר, כְּמוֹ עָרוּץ בְּכָתְלֵי הַבַּיִת
דַּק, כִּמְעַט סָמוּי,
חָרַץ אֶת הַבַּיִת, שָׁעָה שֶׁהָיִינוּ שְׁקוּעִים בִּשְׁנָתֵנוּ,
הוֹלְכִים רָצוֹא וָשׁוֹב בְּתוֹךְ חֲלוֹמֵנוּ כְּמוֹ בְּתוֹךְ פְּרוֹזְדּוֹר אָרֹךְ,
בַּבֹּקֶר אָמַרְנוּ בֹּקֶר, מַנִּיחִים אֶת הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָם:
רֹאשׁ דֶּרֶךְ צַוְּארוֹן חֻלְצָה, קָפֶה בְּסֵפֶל, לֶחֶם בְּפֶה עָיֵף,
הַבַּיִת עָמַד בִּקְצֵה צוּק, עַל כֵּף כֻּרְכָּר,
לֹא נָתַנּוּ לִבֵּנוּ לַמַּיִם, לֶעָשָׁן, לַחוֹל הַזָּעִיר, הַצָּהֹב, הַנִּגְרָף פְּנִימָה, עִם הָרוּחַ,
חָיִינוּ אֶת חַיֵּינוּ בְּבִטְחָה, כִּמְעַט בִּיהִירוּת,
מַאֲזִינִים לְאוֹרְלוֹגִין הַגַּלִּים הַמַּכֶּה בַּסֶּלַע,
כְּמוֹ לְמוּזִיקָה
מַשֶּׁהוּ, רָחוֹק וְכָבֵד כָּרַעַם, נִשְׁמַע לְרֶגַע,
לְפֶתַע פִּתְאוֹם נִזְעֵי הַחַשְׁמַל.

*

יָשַׁבְנוּ סְבִיב זֶה כְּמוֹ סְבִיב מְדוּרָה,
פָּנֵינוּ נִשְׁטְפוּ אֹדֶם וְהַחֹם כִּמְעַט טָרַף אֶת עוֹרֵנוּ,
יָשַׁבְנוּ סְבִיב זֶה בַּחֹשֶׁךְ יָמִים רַבִּים,
הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַאֲכִיל אֶת הָאֵשׁ, שֶׁלֹּא תִּגְוַע,
נָתְנוּ לְזֶה לִצְרֹב אֶת יָדֵינוּ, לְפַחֵם אֶת כַּפֵּנוּ,
רָאִינוּ אֶת הַדַּפִּים הַכָּלִים בָּאֵשׁ, אֶת הַמִּלִּים נֶאֱכָלוֹת,
נָתַנּוּ לָזֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ,
פָּחַדְנוּ מִן הַקֹּר, מִן הַחֹשֶׁךְ,
נָשַׁפְנוּ עַל זֶה כְּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהַנְשִׁים אָדָם טָבוּעַ,
לְרֶגַע יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנֵינוּ, בָּאוֹר הַנּוֹקֵב,
הֶעֱנַקְנוּ לָזֶה כָּל מָה שֶׁיָּכֹלְנוּ,
נִשְׁאַרְנוּ, שְׁנֵינוּ, בַּחֹשֶׁךְ, בְּלִי מִלִּים