מֹאזְנַיִם

שירים / משה אוחיון

מדגשים     

מַפְלִיאָה שִׁכְחַת הַדְּבָרִים בַּכִּתָּה

קַלְמָר פָּעוּר כְּשֶׁעִפָּרוֹן מְהֻפָּךְ מֵצִיץ מִכִּיסוֹ

מַחְבֶּרֶת מְהֻדֶּקֶת וּשְׁלוֹשָׁה מַדְגֵּשִׁים נֶהֶנְתָנִים

סַרְגֵּל מָאֳרָךְ, בַּקְבּוּק סָמוּר כִּצְרִיחַ

וּשְׁנֵי מְחָקִים

הַצִּלְצוּל הָאַחֲרוֹן הוּא קְטַן הַמַּשְׁאִירִים

מֵאָחוֹר

במתנה  

הֵנַחְנוּ לַכְּתִיבָה וְדִבַּרְנוּ עַל מָה שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לַשִּׁעוּר. הָיִינוּ עִם הַצֹּרֶךְ לוֹמַר. מָה שֶׁהִתְחִיל הָפַךְ לְאַחֵר, הִשְׁתַּנָּה, נֶעֱצַר וְהֻזְנַק שׁוּב. נָפַל בַּקְבּוּק מַיִם וְהוּרַם. פִּצְפֵּץ נְיָר בְּאֶצְבָּעוֹת גְּלוּיוֹת. אַחַת הַבָּנוֹת הִפְנְתָה אֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב לַכְּתֹבֶת שֶׁנִּבְחֲרָה לִהְיוֹת עַל הַקִּיר וְלַבֶּטֶן הָרַכָּה שֶׁל הַדְּבָרִים. בָּאָה הַצָּעָה לְהִתְעָרְבוּת. הֵצִיץ חֲטִיף מִן הַתִּיק וְלֹא הָיְתָה בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַלְּקוֹ בֵּין הַפִּיּוֹת. אַחַד הַמַּסְבִּירִים דָּרַשׁ לְהָסִיר מִן הַשֻּׁלְחָן אֶת בַּקְבּוּק הָעֲנָבִים הָרֵיק בְּטַעֲנָה שֶׁהָיָה פַּעַם מָלֵא מִיץ מָתוֹק, עֲסִיסִי וְטָעִים. הַלְּבָבוֹת שֶׁצֻּיְּרוּ בַּהַפְסָקָה עַל הַלּוּחַ: שְׁלֵמִים, חֲצוּיִים, בִּכְתוֹבוֹת, נוֹצוֹת וּסְרָטִים, נִמְחֲקוּ, וְשֻׁרְבְּטוּ שְׁנֵי גִּבְעוֹלִים מְעֻנָּנִים. פִּתְאוֹם הִזְדַּקְּפָה כָּתֵף וְהִתְגַּבְּהוּ שְׁתֵּי מֶחֱווֹת רִקּוּד תּוֹאֲמוֹת. הַבָּנוֹת אָמְרוּ שֶׁהַמִּטְפַּחַת הַצִּבְעוֹנִית שֶׁקָּנִיתִי מוּזָרָה וְשִׁקּוּל הַדַּעַת אֵינוֹ מוֹתִיר לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת מִלְּבַד לְהָשִׁיבָהּ אֶל הַתִּיק אוֹ אֶל הַמּוֹכֵר אוֹ לָתֵת בְּמַתָּנָה.