מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / מיתר מורן

אש גדולה

[בִּמְחִילָה מִן הַיְּעָרוֹת הָעֲתִידִיִּים 
שֶׁיִּבְעֲרוּ בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם]
 
אֵשׁ גְּדוֹלָה
מְבַקֶּשֶׁת אֵשׁ קְטַנָּה
מֵאֵשׁ גְּדוֹלָה כָּמוֹהָ
 
 
הִיא יוֹדַעַת
 
מַסְלוּל תְּנוּעָתָן כְּבָר הוּסַט.
 
אִם יִתְלַכְּדוּ לְשׁוֹנוֹת בְּעֵרָתָן
הַמִּתְלַבּוֹת מִתֹּקֶף סְמִיכוּתָן
יִכָּרְכוּ זוֹ בְּזוֹ
כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן יִהְיֶה לְזַהוֹתָן 
אוֹ לְהַפְרִידָן
שֶׁמֶשׁ מִיָּרֵךְ רְעוּתָהּ
בְּטֶרֶם יְכַלּוּ עַצְמָן
בְּעֹנֶג מִתְגַּדֵּל
וּמִתְגַּדֵּשׁ
 
מִבַּעַד אֲרֻבּוֹת הָעוֹלָם
 
עֲבוּר שְׁקִיעָה אַחַת מַרְהִיבָה
לַחֲמֹד בָּהּ אֶת כָּל הַצְּבָעִים.

 

בידינו המטה והשמיים
(אשכול B)

(א)
 
מַצְפֵּן תָּקוּל מוֹרֶה לְעֶבְרֵךְ
כְּמַחֲצִית מֵהַזְּמַן
 
בְּמַחֲצִית הַשְּׁנִיָּה עֲבָרֵךְ 
יוֹרֶה תְּקוּרוֹת עָשָׁן 
 
עֲתִידֵךְ צָפוּן בְּשֶׁבִי
הַנְּדוּדִים שֶׁנֶּחְקְקוּ
בְּדָם עַל מַפַּת כּוֹכָבַיִךְ
 
תְּנוּדַת מַּחַט חַדָּה
מְנַבֵּאת עִדַּן קֶרַח
בְּהִפּוּךְ קְטָבַיִךְ
 
פְּרוּצָה אַתְּ
לְשׁוֹשַׁנַּת רוּחוֹתַיִךְ –
עֲזָאזֵל נְטוּל שְׁנָתוֹת וְחַיִץ
 
מְחוֹז חֶפְצֵךְ בָּלוּעַ 
בִּמְחוֹל שֵׁדַיִךְ.
 
(ב)
 
הַאִם אֲנַחְנוּ עֲתִידוֹת לְהִגָּאֵל? 
בְּיָדֵינוּ הַמַּטֶּה וְהַשָּׁמַיִם
 
צְרוֹר מַפְתְּחוֹת מְרַשְׁרֵשׁ
סִימַן שְׁאֵלָה נֶחְבָּט וְנוֹקֵשׁ
 
הִנְנִי כָּאן, בְּשׁוּלֵי הַמּוֹקֵשׁ
שֶׁנִּטְמַן מִבְּעוֹד מוֹעֵד 
בִּיְדֵי שׁוֹמְרַיִךְ
מִי שֶׁחִלְּלוּ בְּכַרְמֵי יַלְדוּתֵךְ
וּבָּזְזוּ בֹּסֶר גְּפָנַיִךְ
 
הֲרֵי לָךְ הֶקֵּשׁ:
 
חֲלֻקַּת הַמִּשְׁקָל מוֹלִיכָה שׁוֹלָל
לְכָאן אוֹ לְכָאן 
אִוָּתֵר פְּשׁוּטַת רֶגֶל
 
אַתְּ שֶׁגָּמַעְתְּ בִּי מֶרְחָק
וּפָעַרְתְּ בִּי דֶּלֶת
 
לֹא תִּהְיִי 
לֹא תִּהְיִי לִי 
לִישׁוּעָה.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp