מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

בייקרי

אֲנַחְנוּ הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁל רֹבַע 4 אֵזוֹר 2

עוֹמְדִים בַּתּוֹר לַלֶּחֶם שֶׁל הַבֶּיְקֵרִי*.

רָזִים מֵהַרְעָבָה מְכֻוֶּנֶת, מִפִּילָאטִיס, מִדִּכָּאוֹן מְטֻפָּל

הֵיטֵב, מְנֹהָל מְאֹד. מְנֻמָּסִים זֶה לָזֶה וּבִפְנִים

שׂוֹנְאִים, מְחֻנָּכִים לִשְׂנֹא. לַחְשֹׁד. דּוֹחֲפִים

בְּחֵן עַל מְנַת לִשְׂרֹד, אַגַּב פִּזּוּר סְלִיחָה, סְלִיחָה,

לוֹבְשִׁים שָׁחֹר, אָפֹר כֵּהֶה, מְאֻפָּק, מְמֻתָּג. חוֹלְמִים

עַל פָּרִיז, עַל בֶּרְלִין, עַל נְיוּ יוְֹרק. שָׁם

עָמַדְנוּ בַּתּוֹר וְהַכֹּל הָיָה טוֹב יוֹתֵר. טוֹב מְאֹד.

בְּמֵחַ הָעֶצֶם בַּעֲצָמוֹת זִכָּרוֹן גֵּנֵטִי עָמוּם לַתּוִֹרים

הַהֵם לַשִּׂנְאָה שֶׁכָּל הַזְּלוֹטִי בָּעוֹלָם לֹא קָנָה אֶפְשָׁרוּת

לִשְׂרֹד. לָכֵן אֲנַחְנוּ נַהֲרֹג אִם צִָריךְ וְנַגִּיעַ לַבְּרִיּוֹשׁ,

לַתַפּוּזִים סָחוּט טִָרי, לָאָמֶרִיקָנוֹ אָרֹךְ וּבְבַקָּשָׁה

לֶאֱרֹז לַדֶּרֶךְ גַּם מָאפִין אֻכְמָנִיּוֹת.

מְחַכֶּה לָנוּ יוֹם אָרֹךְ מְאֹד.

דברים שלא עושים לבית

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא עוֹשִׂים לְבַיִת. לְמָשָׁל

לֹא הוֹפְכִים בַּיִת לְבֵית כֶּלֶא. לְמָשָׁל

לֹא הוֹפְכִים בַּיִת לְבֵית זוֹנוֹת. לְמָשָׁל

לֹא מַשְׂכִּיִרים אֶת הַבַּיִת לִשְׁנֵים־עָשָׂר גְּבָרִים סִינִים

שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטּוֹת קוֹמָתַיִם קְטַנּוֹת מִמַּתֶּכֶת כְּמוֹ בַּכֶּלֶא,

מוֹכְרִים אֶת נִשְׁמָתָם כְּמוֹ זוֹנוֹת.

לֹא עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לְבַיִת.

בַּיִת הוּא מִטַּת הַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ וּמִטַּת הַנֹּעַר,

חַלּוֹן גָּדוֹל פּוֹנֶה לַמַּעֲרָב )בַּלֵּילוֹת שָׁטוּ בּוֹ סְפִינוֹת פִּירָאטִים

וַחֲלָלִיּוֹת(. שָׁם שָׁכַבְתְּ תַּחַת שְׂמִיכָה לְלֹא צִפִּית, פְּרוּצָה

אֶל הָרוּחוֹת. שָׁם שָׂרַדְתְּ לִהְיוֹת הַיַּלְדָּה שֶׁאַתְּ הַיּוֹם.

הַחֶדֶר בּוֹ גָּסְסָה אִמֵּךְ. הַמִּרְפֶּסֶת בָּהּ

נְהַגְתֶּן לְהַבִּיט עַל הָרְחוֹב. הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן

שׁוֹרֵק לָךְ מִלְּמַטָּה, הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּךְ עוֹד

רֶגַע לִקְרוֹת. הַחֲלוֹמוֹת דְּבוּקִים לְָרצָפוֹת.

לֹא עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לְבַיִת

ואְתְַּ עשָׂיִת.

אֲבָל הוּא יִסְלַח לָך.

עַל הַכֹּל יִסְלַח.

זוֹ דַּרְכּוֹ.