מֹאזְנַיִם

שירים / לי עברון

כמעט

אֵיךְ לְהַגִּיד "לֹא" לַחֲבֵרָה?
זֶה קָשֶׁה לִי (45)
כִּמְעַט כְּמוֹ לָךְ (13).
אֲנִי חַסְרַת אוֹנִים
כִּמְעַט כָּמוֹךְ.
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁהַמְּבֻגִָּרים
נָעִים בִּגְבָהִים נַעֲלִים
וּבִשְׁבִילָם הַבְּעָיוֹת גַּמָּדוֹת.
אֲבָל אַתְּ וַאֲנִי עוֹמְדוֹת
כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם,
וְכָל הַהֶפְרֵשׁ הוּא
כּמְִעטַ

בחדר הסמוך

א.
בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ אַתְּ שָׁרָה
הַקּוֹל שֶׁלָּךְ מַגְלֵשַׁת אוֹר
בּתְוֹכִי
ב.
לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתְּ בָּאָה
כָּל הָחֶדֶר הִתְנַשֵּׁם
בְּצִפִּיָּה –

זמְַן

עָשִׂינוּ לָנוּ זְמַן
והַזְּמַן עָשָׂה אֹשֶׁר
וְהַאֹשֶׁר עָשָׂה צְחוֹק
וְדִבּוּר.
אַהֲבָה
לֹא עָשִׂינוּ
הִיא הָיְתָה בַּכֹּל