מֹאזְנַיִם

ילד אילם

יֶלֶד אִלֵּם מִפַּחַד
יוֹשֵׁב מִתַּחַת
לְעֵץ הָאֲפַרְסֵק.
יַתּוּשִׁים לְרֹאשׁוֹ,
סְנוּנִיּוֹת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָעֵץ.
הוּא מְנַסֶּה לְדַבֵּר אִתּוֹ.
יֵשׁ נֶתֶק בַּשִּׂיחָה
אַךְ הוּא לֹא מִתְיָאֵשׁ.
הוּא מוֹחֵץ פַּרְפָּרִים בְּיָדָיו
וְהָעֵץ מְרַשְׁרֵשׁ בַּעֲנָפָיו
לְאוֹת חִבָּה.

הַפַּרְפָּרִים מַפְרִיעִים לַשִּׂיחָה.

קלודין

קוֹרִין הָיְתָה זְנַב צִפּוֹר
בְּמִקְדַּשׁ הַבָּהָאִים.
קוֹרִין עַכְשָׁו פִּילָה
שֶׁרַק נוֹלְדָה.
חוּטֵי שֶׁנְהָב בּוֹכִים
מְקַשְּׁטִים אֶת צַוָּארָהּ
וּפִילְפִּילוֹן תִּינוֹק
קָשׁוּר בְּמִנְשָׂא לְקִבְרָהּ.

מעיין

בְּעֵינֵךְ הַשְּׁקוּפָה מְכַשֵּׁפָה
אַתְּ מְנַגֶּנֶת לִי
שִׁיר גֶּשֶׁם עָבֹת
בִּצְלִילֵי פַּח חֲלוּלִים
נְשִׁימָתֵךְ הַשְּׁקוּפָה
אֶמֶשׁ צָדָה בַּחַלּוֹן
אֶת בּוֹרוֹת גּוּפִי.

יוֹצֵאת אֶל רוּחַ
עַצְמוֹתַיִךְ
רוֹקֶדֶת בְּעֵדֶן
נֵר עַל תְּשׁוּקָתֵךְ
יָקִינְתּוֹן שָׁדֵךְ
וְרֹאשֵׁךְ הַמֻּרְכָּן
לִמְצִיצָה.

כְּשֶׁצּוֹחֵק הַיָּרֵחַ הִנֵּךְ
וְאֵינֵךְ בְּקֹר אֲגַמֵּךְ.

והנחש

וְהַנָּחָשׁ הוּא גּוּף
לְלֹא פָּנִים
עוֹמֵד
בְּתוֹכִי
פּוֹתֵחַ
בְּרָזִים שֶׁל דָּם
וַאֲנִי
רְטֻבָּה מִדַּי
מֵרֹב בֶּכִי
מְתוּקָה מִדַּי
מֵרֹב אֶרֶס
וְהַנָּחָשׁ זוֹרֵם בִּי
וְהוּא חַם
זָז קַר עַל הָרַגְלַיִם
וְהַנָּחָשׁ זוֹחֵל בִּי
עַל הַמַּיִם
בּוֹכֶה לִי
מְאֹהָב.

שיחות נפש

הוּא מְבַלֶּה שָׁעוֹת
בְּשִׂיחוֹת נֶפֶשׁ,
קוֹלֵעַ לִי צַמּוֹת
בְּאֶמְצַע הָאוֹרְגַּזְמָה
הוּא בּוֹכֶה לְוַדֵּא
שֶׁאֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת.
הוּא,
מַזְהִיב חוֹלוֹת בְּרֶגַע,
הוּא,
נִכְנָע לִי תָּמִיד
וְנוֹגֵעַ
בְּכָנָף דְּבִיקָה שֶׁל מַלְאָךְ
קוֹלוֹ
הַסָּדוּק,
הַגָּלַקְטִי,
שׁוֹטֵף לִי אַלְמֻגִּים
אֵי שָׁם
בַּלֵּב