מֹאזְנַיִם

שירים / לאה פילובסקי

מתוך הספר "אפשרויות נוספות" שעומד לראות אור בסדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן בהוצאת "מוסד ביאליק"

נובלה בלשית

הָרַכֶּבֶת עוֹצֶרֶת בְּתַחֲנַת חֲדֵרָה מַעֲרָב
וְאֵינֶנָּהּ מַמְשִׁיכָה בִּנְסִיעָתָהּ. הַדְּלָתוֹת נִנְעֲלוֹת בְּתַחֲנַת
חֲדֵרָה מַעֲרָב. אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
נוֹבֵלָה בַּלָּשִׁית נִרְקֶמֶת: פֶּרֶק א – חֲשֵׁכָה פִּתְאוֹמִית. פֶּרֶק ב – גּוּפָה בַּקָּרוֹן. פֶּרֶק ג – מָה שֶׁקָּרָה בְּבֵית יְהוֹשֻׁעַ. פֶּרֶק ד – פָּנָיו הַחִוְּרִים שֶׁל הַכַּרְטִיסָן. פֶּרֶק ה – גְּבֶרֶת עִם סַלִּים. פֶּרֶק ו – שְׁנָתוֹ שֶׁל הַחַיָּל. פֶּרֶק ז – דִּבּוּר או נְאוּם פֶּרֶק ח – שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַחַיָּל. פֶּרֶק ט – מַעֲשֶׂה חֻלְדָּה וּבוֹר: אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר. פֶּרֶק י – פִּתְרוֹן.
עַכְשָׁו הַכֹּל מֻשְׁלָם. חֲסֵרִים רַק
קָרְבָּן, רוֹצֵחַ, מֵנִיעַ, אֶמְצָעִים, הִזְדַּמְּנוּת, בַּלָּשׁ, דְּמֻיּוֹת נוֹסָפוֹת וַעֲלִילָה.

לאה, אפשרויות נוספות

אֲנִי קוֹרֵאת לָךְ, לֵאָה, מְדַבֶּרֶת אִתָּךְ כְּמוֹ
שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם עַצְמִי. מְסַפֶּרֶת
לָךְ מָה שֶׁכְּבָר יָדוּעַ לָךְ: בָּכִית.
יָדַעְתְּ שֶׁיֹּעַדְתְּ לַעֲלוֹת בְּגוֹרָלוֹ
שֶׁל עֵשָׂו שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל הַקְּטַנָּה לַקָּטָן
וּבָכִית. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת מְסֻגֶּלֶת לְבֶכִי
כָּזֶה שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת הַגְּזֵרָה לִפֹּל בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רָשָׁע, שֶׁפּוֹתֵחַ
רֶחֶם, שֶׁמֵּבִיא יְלָדִים. אַהֲבָה
לֹא, אַתְּ אוֹמֶרֶת, יֵשׁ גְּבוּל, לֹא תָּמִיד יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת
לִמְצֹא גֶּבֶר לֹא רָשָׁע שֶׁמַּתְאִים לָךְ וְגַם אוֹהֵב אוֹתָךְ, יֵשׁ
אֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁאֲפִלּוּ הַבֶּכִי הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר אֵינוֹ יָכוֹל
לְהַמְצִיא, אֲבָל לֵאָה, פִּקְחִי אֶת עֵינַיִךְ הָרַכּוֹת, זֶה
לֹא הַבֶּכִי, זוֹ אַתְּ שֶׁאֵינֵךְ רוֹאָה אֶפְשָׁרֻיּוֹת נוֹסָפוֹת.

ימי שלישי עם אדוארדו

בְּמֶרְכַּז הַמִּטָּה הַזּוּגִית שֶׁהֵבֵאתִי לַחֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים, שֶׁאִישׁ
מִלְּבַדִּי מֵעוֹלָם לֹא שָׁכַב בָּהּ
יֵשׁ מְכוֹנַת זְמַן הַמּוֹבִילָה לְיוֹם שְׁלִישִׁי
שִׁבְעָה עָשָׂר בְּנוֹבֶמְבֶּר אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וְאַחַת, לְמוֹלַדְתִּי
הַשְּׁנִיָּה, לְאֶדוּאַרְדוֹ. לִפְעָמִים
אֲנִי נוֹסַעַת לְשָׁם, אֵלָיו, לַשָּׁוְא, אוֹמֶרֶת לוֹ:
אַל תַּעֲבֹר מָחָר אֶת הַנִּתּוּחַ. הַדְּבָרִים יִסְתַּבְּכוּ, בֵּין אִם
פָּשׁוּט יִסְתַּבְּכוּ, אוֹ יִסְתַּבְּכוּ מַמָּשׁ.
אֵין חֲשָׁשׁ לְפָּרָדוֹקְסִים בְּהִמָּצְאוּתִי בִּמְחִצָּתוֹ. אֲנִי
הַיַּלְדָּה נִמְצֵאת בְּיִשְׂרָאֵל, מִתְכּוֹנֶנֶת לַחֲגֹג לְמָחֳרָת אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַשִּׁשִּׁי
שֶׁל אֲחוֹתִי הַצְּעִירָה. דָּבָר לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הַקִּיּוּם, אֲבָל מִסִּבָּה זוֹ אֶדוּאַרְדוֹ מְסָרֵב
תָּמִיד לְבַטֵּל אֶת הַנִּתּוּחַ וּמִמֵּילָא
תָּמַךְ כְּבָר, לִפְנֵי שָׁנִים, בַּהֲפִיכָה, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַזְהִיר אוֹתוֹ מָה
טִיבָהּ בָּאֱמֶת, וּמִמֵּילָא גַּם לוּ הִזְהַרְתִּי אוֹתוֹ הָיָה מַמְשִׁיךְ
לְסָרֵב לָדַעַת בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם אֲרֻכּוֹת וּמִמֵּילָא גַּם לוּ הָיָה מוּכָן לָדַעַת בַּזְּמַן
לֹא הָיָה בְּכוֹחוֹ לַעֲצֹר אֶת כָּל מָה שֶׁיָּדַע אַחַר כָּךְ: שַׁיֶּרֶת הַמָּוֶת, הַטֶּבַח
בָּאִצְטַדְיוֹן הַלְּאֻמִּי, כָּל מָה
שֶׁנִּרְמַס, וּמִמֵּילָא מִשֶּׁיָּדַע הָיָה אוֹמֵר
בְּקוֹל מָה שֶׁהֵבִין, לֹא הָיָה מַפְסִיק לְהַפְחִיד אֶת הַשִּׁלְטוֹן. כָּךְ אוֹ כָּךְ
הוּא מְסָרֵב לְבַטֵּל, בַּבִּקּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁעָלַי לְהַרְפּוֹת.
לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְפַטְפֵּט אִתּוֹ עַל דָּא וְעַל הָא בִּסְפָרַדִּית
הוֹלֶכֶת וּמִשְׁתַּפֶּרֶת, לוֹמַר כִּי טוֹב, כִּי טוֹב, כִּי אֵין
בְּרֵרָה אַחֶרֶת.

J'en ai marre

אַתְּ זוֹכֶרֶת, אָמַרְתִּי לְאִירִיס, כְּשֶׁהָיִינוּ בְּאֶמְצַע
שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁלָּנוּ, אֵיךְ בַּשָּׁלָ"ת הָרִאשׁוֹן
הָיִית מְטַפֶּלֶת שֶׁל עֵרָן בֶּן הַשְּׁנָתַיִם
שהִצִּיעַ אָקָמוֹל לַכֶּלֶב הַחוֹלֶה?
הָרֶגַע הַהוּא לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לִי
הָאֵבֶל עָלָיו לֹא שַׁיָּךְ לִי עַכְשָׁו, אֶלָּא
שֶׁכְּבָר נִמְאָס לִי
מִמָּוֶת שֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, אִירִיס
רָצְתָה לַעֲנוֹת לִי, אֲבָל מִישֶׁהוּ חָלַף עַל פָּנֵינוּ
וְאָמַר מַשֶּׁהוּ בְּצָרְפָתִית, לְיָמִים
הֶחְלַטְתִּי שֶׁאָמַר
J'en ai marre.

כָּךְ הֶחְלַטְתִּי כְּשֶׁנּוֹדַע לִי עַל חוּאָן אֶמָאר
אֵיךְ נוֹלַד בְּסַנְטִיאָגוֹ כְּאַלְבָארוֹ יָאנְיֶיס, אֵיךְ הִפְלִיג לְפָּרִיז
לַעֲסֹק בִּצְחוֹק וּבְמָוֶת, לִכְתֹּב סְפָרִים שֶׁאִישׁ לֹא יִקְרָא
אֶלָּא לְאַחַר מוֹתוֹ, אָז יֻכְתַּר לְקַפְקָא הַצִּ'ילִיאָנִי. נִמְאָס
לִי כְּבָר לִשְׁמֹעַ עַל סוֹפְרִים
הַמֻּכְתָּרִים לְקַפְקָא לְאַחַר מוֹתָם, אֲבָל לֹא נִמְאָס לִי
מחוּאָן אֶמָאר, קָרָאתִי (סִפּוּר
קָצָר בְּשֵׁם "הַצִּפּוֹר הַיְּרֻקָּה" וְקֶטַע מִמִּכְתָּב לִנְכָדָיו
שֶׁחִבֵּר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ וּבוֹ סִפֵּר אֵיךְ חַיְתוֹ יַעַר כֻּלָּהּ בָּאָה
בְּיוֹם זֶה לִטְרֹף אוֹתוֹ, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כֻּלָּם
רָקְדוּ יַחַד בְּמַעְגָּל. בְּדִמְיוֹנִי קָרָאתִי) אֶת כָּל כְּתָבָיו.

נונ(סנס)סונטה

א. קִיּוּמִי הָיָה לִי כְּמַסְרֵק/ כְּשֶׁהֶעֱבַרְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׂעָרִי/ וּכְשֶׁאָמַרְתִּי לְלֹא רַעַד אֶת דְּבָרִי/ כָּל בֹּקֶר מוּל מַרְאָה בְּחֶדֶר רֵיק.// קִיּוּמִי הָיָה לִי כְּמַרְאָה/ כְּשֶׁהִשְׁלַכְתִּי לְעֶבְרוֹ כְּאֵב וָזַעַם/ וּכְשֶׁסָּדַקְתִּי אוֹתוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם/ וְלֹא חָדַלְתִּי לְתַעֵב אֶת הַשִּׂנְאָה// קִיּוּמִי הָיָה מָלֵא אֵימָה/ וְהִתְקַשֵּׁיתִי לִמְצֹא בּוֹ מַשְׁמָעוּת/ אֲבָל מָצָאתִי מִלִּים שֶׁל נֶחָמָה// שֶׁזָּעֲקוּ יוֹתֵר מֵהַדְּמָמָה/ גַּם כְּשֶׁלֹּא פָּטְרוּ אוֹתִי מִן הָאַשְׁמָה/ וְלֹא יָדְעוּ לְהִתְרוֹצֵץ לְלֹא לֵאוּת.

ב. כְּלוּם אֲנִי (לֹא) מֵבִין, יֹאמַר מִי שֶׁיִּכָּנֵס סוֹף סוֹף לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה שֶׁלִּי. אֵיזֶה טֶפַח אַתְּ מְגַלָּה כָּאן וּכְדֵי לְכַסּוֹת אֵיזֶה טְפָחַיִם, וּמָה שַׁיָּךְ הַמַּסְרֵק לְכָל זֶה.

ג. רְאֵה אֶת הַמַּסְרְקוֹת הַלָּלוּ, אַגִּיד (יֵשׁ גַּם מַסְרְקִים). הַבֵּט כֵּיצַד הֵם מְמַלְּאִים אֶת הַכּוֹס שֶׁנָּתַן לִי הָאִישׁ שֶׁנִּשֵּׂאתִי לוֹ. אוֹלִיב אֵשֶׁת פּוֹפַּאי מְצֻיֶּרֶת שָׁם עִם סְוִויפִּי בְּנָם הַמְּאֻמָּץ. אוּלַי אֲנִי נָתַתִּי אֶת הַכּוֹס לָאִישׁ. כָּךְ אוֹ כָּךְ נִשֵּׂאתִי לוֹ. כָּךְ אוֹ כָּךְ הִתְגַּלְגְּלָה הַכּוֹס אֶל הַמַּדָּף הָרָעוּעַ הַזֶּה שֶׁמֵּעָלָיו מַרְאָה הַנְּתוּנָה בְּמִסְגֶּרֶת פְּלַסְטִיק זוֹל תּוֹאֵם לְזֶה שֶׁל הַמַּדָּף. לֹא כָּךְ עִצַּבְתִּי אֶת חֲלוֹמוֹתַי. אַל תַּנִּיחַ לִי לִשְׁקֹל לְמִטַּרְפְּסֵיהּ. אִם סוֹנֶטָה הִיא זָהָב, מַהִי נוֹן סוֹנֶטָה, מַהִי נוֹנְסֶנְסוֹנֶטָה, מָה הִיא אַהֲבָה.