מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / יפעל ביסטרי

 

אחד

בַּתְּנוּעָה לִהְיוֹת אֶחָד
לְהֵחָרֵץ – לֹא כִּגְזַר דִּין –
כְּגֶזַע סַבְלָנִי בְּצִפָּרְנֵי חָתוּל
לְהַעֲנִיק לַבְּרוּאִים אֶת הָאֶפְשָׁרוּת
לְהַשְׁחִית
לְפָרֵשׁ גִּרְגּוּר כַּהֲנָאָה
יְלָלָה כְּרָעָב
שְׁתִיקָה כִּידִיעַת הָאָסוֹן
(לֹא מְמַדָּיו)

*

הָאוֹרוֹת לוֹהֲבִים עַל הַנַּחַל
כַּעֲצֵי חַג הַמּוֹלָד
רוֹעֲדִים מֵחֵשֶׁק
מִשִּׂמְחָה בִּלְתִּי כְּבוּשָׁה
כַּאֲרִיזוֹת מַתָּנָה לְמַרְגְּלוֹת עֵץ

*

לֹא קִבַּלְתָּ מַתָּנָה
כְּשֶׁהָעֵצִים הִתְכַּסּוּ בְּלָבָן
(בְּעִיר אַחֶרֶת, זָרָה)
נוֹתַרְתָּ לְבַד בַּהַחְמָצוֹת
נוֹגֵעַ לְרֶגַע בַּפֵּשֶׁר וְנִמְחָץ
מִתְבּוֹסֵס בַּמַּהֻיּוֹת
מְנַסֶּה לְתָאֵר אֶת הַדְּבָרִים מִקִּרְבָּם מַמָּשׁ

*

שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה:
הַאִם יִבְרַח הֶחָתוּל
כְּשֶׁתִּתְקָרֵב


שתיים

בַּחֲמָמָה בַּגַּן הַבּוֹטָנִי רָאִיתָ צְמָחִים טוֹרְפִים מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית
כָּל הַנִּלְעָסִים וְהַמְּלֻחָכִים וְהַנִּקְטָפִים עַל נְקַלָּה
רַק הַשָּׂפָה מַלְחִימָה לְהָשִׁיב אֶת כְּבוֹדָם
(תָּמִיד יֵשׁ מְחִיר וְנִטְרָף)

הַנָּחָשׁ בְּתָאוֹ קָלוּשׁ
חֻלְדָּה מֵתָה מֻשְׁלֶכֶת
(גַּם אַתָּה) שָׁכַחְתָּ אֶת רִקּוּד
הַצַּיָּדִים (מָתַי זֶה בִּכְלַל קָרָה?)

בְּעֹמֶק הָאֲגַם בַּרְבּוּר בּוֹעֵט לְהַתְווֹת
מֵאֲחוֹרָיו עוֹקְבִים הַקְּטַנִּים בְּשָׁעָה
שֶׁצִּפּוֹר זְעִירָה חוֹמֶקֶת מֵהַיֶּלֶד.
הוּא בֶּן שְׁנָתַיִם לוֹמֵד
כִּשָּׁלוֹן (רִאשׁוֹן) וְאָז מְוַתֵּר
נִדְהָם לְגַלּוֹת עַד כַּמָּה הִתְרַחֵק
מֵאָבִיו (מִסְתּוֹבֵב וְרָץ בַּעֲקֵבָיו)

הָעִיר סוֹאֶנֶת גְּבָרִים
יֶלֶד לְצִדָּם וּבְתוֹכָם
לְפַצּוֹת

וְאַתָּה

גַּם אַחֲרֵי שֶׁהוֹתַרְתָּ טְבִיעוֹת
עַל דַּפִּים לַחִים דַּוְקָא
הָרַגְלַיִם מְבַקְּשׁוֹת
לְשַׂרְטֵט פֵּשֶׁר

אָנָּא


שלוש

שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְהָעִיר שׁוּב
חוֹלֶפֶת עַל פָּנַי לַחְרֹץ
תּוֹבַעַת לִלְכֹּד לְהַנְצִיחַ אֶת הַחוֹלֵף

כַּמָּה פְּסִיעוֹת מִמֶּנִּי, יְלָדִים בּוֹעֲטִים בְּכַדּוּר צִבְעוֹנִי
יֵשׁ אָב שֶׁמְּדַמְיֵן אוֹתָם מַגְשִׁימִים
(תָּמִיד נָכוֹן לְבָרֵר שֶׁל מִי הַחֲלוֹמוֹת)
מַנְחֶה אוֹתָם לְחַקּוֹת נְשִׁיקָה שֶׁל הָרֶגֶל
וּמְקַנֵּחַ אֶת אַפּוֹ שֶׁל הַקָּטָן הַמְּתֻלְתָּל
(הַשֵּׁנִי זְהֹב שֵׂעָר וּמַגָּפַיִם כְּבָר בּוֹעֵט בְּלִי חֲשָׁשׁ
יוֹדֵעַ שֶׁנּוֹלַד לְהַגְשִׁים)
יָשִׁישׁ עֵינָיו אֲלַכְסוֹנִים דַּקִּים חוֹלֵף בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים
אֲנִי תּוֹהֶה כֵּיצַד דִּמְיֵן בְּיַלְדוּתוֹ אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם
הוּא מֵצִיץ בָּהֶם (מֵהַזָּוִית שֶׁלִּי אֵינִי רוֹאֶה אִם הוּא מְחַיֵּךְ)
גַּם זוּג צָעִיר מִסְתַּכֵּל (יָדַיִם שְׁלוּבוֹת בְּאֵזוֹר הַמַּרְפֵּק), נִדְמֶה לִי
שֶׁהֵם רֶגַע לְאַחַר הַבְּרָקִים הָהֵם, אוּלַי חָשִׁים בַּשַּׁלְוָה הַמְּשֻׁנָּה
(הִיא מְחַיֶּכֶת קַלּוֹת, מַחְשָׁבָה עַל עֲתִיד חוֹלֶפֶת בָּהּ לְרֶגַע
כְּמוֹ צִחְקוּק, מַבִּיטָה קָדִימָה) הַכָּזָב תָּמִיד נֶחְשָׂף
בְּדִיעֲבַד כְּמוֹ בְּסִיּוּם נֶשֶׁף תַּחְפּוֹשׂוֹת
בַּתְּעָלָה סִירַת מָנוֹעַ מְהִירָה מִתְגָּרָה בָּעֲנָנִים הָאֲפֹרִים
כְּשֶׁזְּהֹב הַשֵּׂעָר מֵנִיעַ לְפֶתַע אֶת יָדָיו
בְּדִיּוּק לְפִי הַצְּלִילִים בָּאָזְנִיּוֹת שֶׁלִּי
(אֶת הַהַרְמוֹנְיָה שֶׁל הַהֶרֶף יֵשׁ לִכְתֹּב)
דַּוְקָא בְּיוֹם שֶׁבּוֹ חָרַץ הַמָּוֶת בְּזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת
כָּתַבְתִּי לַמֵּתָה עַל אַהֲבָה כְּחֶסֶד
כִּסְלִיחָה קְלוּשָׁה
הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּטַנָּה הִמְשִׁיכָה מִשָּׁם עִם כַּדּוּר צִבְעוֹנִי בָּעֲגָלָה
גֶּשֶׁם הֵחֵל לָרֶדֶת.

 

 

 

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp