מֹאזְנַיִם

שירים / יעל סטטמן

פרה-טראומה

מְדֻבָּר בְּכָל הָרְגָעִים.
הֶעָתִיד הוּא שְׂדֵה מוֹקְשִׁים
וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי זֶה הַחִיּוּךְ שֶׁלִּי.
אֲנִי מְקַבֶּלֶת:
פְּטוֹר מִקְּנָס בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר,
הֶסְבֵּר מְפֹרָט
בְּ"נִצַּת הַדֻּבְדְּבָן" עַל תַּכְשִׁיר נֶגֶד
כִּנִּים, וְאֶת הַמִּסְפָּר שֶׁל הַמּוֹכֵר
בְּתוֹךְ הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלִּי
בְּלִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי.

אֲנִי מְקַבֶּלֶת דְּבָרִים בְּלִי לְבַקֵּשׁ
עָדִיף לֹא לְהִשְׁתַּהוֹת עַל זֶה.
דְּבָרִים בְּלִי לְבַקֵּשׁ הֵם
שְׂדֵה מוֹקְשִׁים.

אֵיזֶה חִיּוּךְ יֵשׁ לִי, אִינַעַל דִינַאק
אֶפְשָׁר לוֹמַר מוּאָר, פָּתוּחַ
אֶל הָעוֹלָם, הוֹדֵף בַּשִּׁנַּיִם
אֶת הַדָּבָר הַלֹּא פָּתוּר

שֶׁבְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי. הַמּוֹכֵר
צָחַק חָזָק וְשָׁאַל

וַאֲנִי חִיַּכְתִּי עַד כְּאֵב.
הֶעָתִיד אוֹרֵב בְּאֶלֶף רְגָעִים
וְאִם זֶה לֹא אַתָּה,
אֲנִי מִסְתַּדֶּרֶת עִם כָּל הָאֲחֵרִים.

"You need to be a better mom"/ הבת שלי

בַּלֵּילוֹת אֲנִי מְדַמְיֶנֶת קוֹל שֶׁל גֶּבֶר.
בָּרִיטוֹן עָמֹק לוֹחֵץ אוֹתִי
אֶל הַקִּיר, אַתְּ לֹא תְּזַיְּנִי לִי אֶת הַשֵּׂכֶל.

אוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים, בְּלֵילוֹת אֲחֵרִים.

לִפְעָמִים אֲנִי נִרְדֶּמֶת
בְּלִי אַף מַחְשָׁבָה בָּרֹאשׁ

שׁוֹקַעַת, אֵין דָּבָר
שֶׁאֵינוֹ הַגּוּף שֶׁלִּי, חָלָק, הַמִּפְגָּשׁ
עִם הַמִּזְרָן.

כְּשֶׁהַבֹּקֶר מַגִּיעַ זֶה תָּמִיד בְּהַפְתָּעָה.
מַשְׁאִירָה אֶת עַצְמִי בַּמִּטָּה,
אֲנִי קָמָה.

בֹּקֶר

חֲצִי שָׁעָה שֶׁל שַׂרְעַפִּים עַד שֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי
בּוֹהָה בָּאֲוִיר הַסָּמִיךְ, חָשׁוּךְ וּמְאַפְשֵׁר,
מְזִיעָה הַחוּצָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת.
חֹשֶׁךְ, קַו הָאוֹר שֶׁמִּתַּחַת לַדֶּלֶת,
שָׁקֵט כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲנִי לֹא מַאֲמִינָה לַשָּׁעוֹן
מְמוֹלֶלֶת בְּהֶסֵּחַ אֶת הַפִּטְמָה שֶׁלִּי,
רָפָה, חוֹשֶׁבֶת עַל כְּלוּם, וְאָז
עַל הַהוֹדָעָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלְּךָ

וְאָז עַל כְּלוּם, אֲנִי רַק יוֹשֶׁבֶת,
שְׁעוּנָה עַל הַקִּיר
מַרְגִּישָׁה אֶת הַגּוּף שֶׁלִּי בִּפְנִים, נוֹסֵק
כְּמוֹ מָרָתוֹנִיסְט
בְּדֹפֶק לֹא אֶפְשָׁרִי
אֲבָל נִשְׁאֶרֶת לִבְהוֹת, מוֹחִי מְטֻמְטָם
מֵאֹשֶׁר, הַהוֹדָעָה שֶׁלְּךָ חוֹפֶרֶת אֶת דַּרְכָּהּ
בְּמוֹרַד הַגַּב שֶׁלִּי, כְּמוֹ עִסּוּי.

 
את יודעת שאת מאוהבת

כְּשֶׁאַתְּ נִרְגֶּשֶׁת כָּל כָּךְ
נִסְעֶרֶת כָּל כָּךְ,
מְלֵאָה כָּל כָּךְ בַּהִתְאַהֲבוּת שֶׁלָּךְ
שֶׁאֵין לָךְ שׁוּם צֹרֶךְ לְאוֹנֵן,
הַכּוּס שֶׁלָּךְ פָּתוּחַ, חַם וְנוֹזֵל
כְּמוֹ הַסַּיְדֶּר שֶׁזּוּגוֹת מַזְמִינִים
בַּמִּסְעָדָה הַקְּטַנָּה לְיַד הַבַּיִת שֶׁלָּךְ. הָאֲוִיר כָּבֵד
מֵרֵיחַ דְּלוּעִים. אֲבָל אַתְּ לֹא יוֹצֵאת,
וְלֹא תִּגְעִי בְּעַצְמֵךְ, הָרֵיחַ
מְסַחְרֵר אוֹתָךְ, צִבְעֵי הֶעָלִים
הָעַזִּים, הַזִּמְזוּם

אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מְאֹהֶבֶת
כִּי לֹא הִקְשַׁבְתָּ לַיְּלָדִים כְּבָר שָׁבוּעַ,
הֵם מְבַקְּשִׁים מִמֵּךְ לַעֲטֹף מַחְבֶּרֶת
לְשִׁעוּר טֶבַע, אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת
שֶׁיּוֹצִיאוּ אֶת הַכֶּלֶב, שֶׁיְּחַכּוּ עִם הַטֵּלֵוִיזְיָה,
אַתְּ אוֹמֶרֶת לָהֶם שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתָם

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶתְכֶם, אַתְּ מְנַשֶּׁקֶת
אֶת הָעַפְעַפַּיִם שֶׁלָּהֶם וְאֶת שֶׁקַע הַצַּוָּאר,
הָעוֹר הַיַּלְדִּי שֶׁלָּהֶם נִמְתָּח
תַּחַת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּךְ כְּמוֹ קְפִיץ וְחוֹזֵר
הָעוֹר הַחֲלָבִי, פָּגִיעַ, חָשׂוּף לְעָתִיד
כְּמוֹ לְתַת-מַקְלֵעַ

אַתְּ לֹא מַקְשִׁיבָה לְמִלָּה שֶׁהֵם אוֹמְרִים.
אַתְּ כָּל כָּךְ מְאֹהֶבֶת, אַתְּ מִתַּחַת לַמַּיִם,
יֵשׁ לָךְ יְכֹלֶת לְקַבֵּל אֶת הַהַחְלָטָה הַנְּכוֹנָה?
יֵשׁ לָךְ יְכֹלֶת לִסְגֹּר אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת?
לִפְתֹּחַ אֶת הַיּוֹם שֶׁלָּךְ בְּלִי
לִגְלֹל קָדִימָה וַאֲחוֹרָה בַּמָּסָךְ
יֵשׁ לָךְ יְכֹלֶת לְהִסְתַּפֵּק בַּקְּלָפִים שֶׁלָּךְ?
אַתְּ לֹא מְבִינָה גְּדוֹלָה
אֲבָל אֶת זֶה אַתְּ יוֹדַעַת, אֵין לָךְ יְכֹלֶת
לַעֲשׂוֹת דָּבָר מֵאֵלֶּה. כָּרֶגַע,
אֵין לָךְ שׁוּם יְכוֹלוֹת בִּכְלָל.