דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים / יודית שחר

אוטם שריר הלב

אֵינֶנּוּ רוֹאִים רָעָב כִּי הַלֵּב אֵינֶנּוּ רוֹצֶה לִרְאוֹת
אֶת כֶּלֶא הַצְּלָעוֹת הַקְּטַנּוֹת הַמִּזְדַּקְּרוֹת הַכּוֹלְאוֹת
נֶפֶשׁ תִּינוֹק, עֵינָיו הַזְּקֵנוֹת כְּבוּיוֹת מְשַׁוְּעוֹת לְצַלַּחַת מָרָק.
אֵינֶנּוּ רוֹאוֹת אִמָּהוֹת מִתְפַּלְּשׁוֹת פּוֹלוֹת גַּרְגִּירֵי אֹרֶז סֻכָּר
מֵעֲפַר גֵּיהִנּוֹם, כִּי אֵינֶנּוּ רוֹצוֹת.
וְהַמִּסְפָּרִים, אֵינֶנּוּ שׁוֹמְעִים מִסְפָּרִים, מֵאָה אֶלֶף,
מֵאָה וְעֶשְׂרִים, לֹא, לֹא בֶּאֱמֶת, זֶה פֵיְק, זֶה AI.
וְכַמָּה טוֹב וְכַמָּה נָעִים הִנֵּה כֻּלָּנוּ מְאֻחָדִים
עַל בֶּטֶן מְלֵאָה בְּסָלוֹן הָעִוָּרוֹן מְפַרְכְּסִים זֶה אֶת זוֹ,
כִּי אֵין חֶמְלָה וְאֵין מְחִילָה לְיֶלֶד גּוֹסֵס.
אַךְ הָעֵינַיִם, הָעֵינַיִם רוֹאוֹת גַּם כְּשֶׁהֵן עֲצוּמוֹת לִרְוָחָה
וְהַבֶּטֶן יוֹדַעַת
וְהָאֱמֶת חַמְצָן כְּמוֹ הַדָּם,
אֹטֶם לוֹפֵת אֶת שְׁרִיר הַלֵּב,
רִקְמָה נְמַקָּה, פִּרְפּוּר אַחֲרוֹן וַאֲבַדּוֹן.

כִּי אֵינֶנּוּ.

 


נזק אגבי, עזה 2023

הִנְחֵיתִי לְהַקְצוֹת שֵׁמוֹת לַמִּלְחָמוֹת הַבָּאוֹת
נָהַם בְּבָּרִיטוֹן מֻשְׁלָם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה.
תְּמוּנוֹת קָשׁוֹת לְהַסְבָּרָה הִסְבִּירָה הַשָּׂרָה.
נֶזֶק אַגָּבִי, שִׁקְלֵל בְּקוֹל צוֹהֵל הַכַּתָּב הַצְּבָאִי.
מַכָּה קַלָּה בַּכָּנָף שׁוֹרֵר הַטַּיָּס וְלֹא הֵנִיד עַפְעַף
כְּשֶׁהֵטִיל טוֹן פְּצָצָה.

וְהָאָבִיב הִתְמִיד בְּשֶׁלּוֹ וְלִהֲטֵט בְּפַרְפָּרָיו וְדַבּוּרָיו
וְהַסִּגָּלוֹן הִנְשִׁיר מַסְגִּיל אֶת הַחוֹל בְּרִבּוֹא דִּמְעוֹתָיו
וְרַק מִיָּארָה טַארֶק עַז אַ־דִּין
בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים
בִּסְוֵדֶר סָגֹל וּמִכְנָסַיִם מְשֻׁבָּצִים
מֻסְגְּרָה לָנֶצַח בְּשִׂפְתֵי פֶּרַח
מְחַיֶּכֶת נִכְלֶמֶת לַמַּצְלֵמָה.

 


המנוח

כֻּלָּם הִכִּירוּ אֶת הַמָּנוֹחַ, כֻּלָּם,
וּכְמוֹ עַל פִּי אוֹת הִתְמַלְּאוּ הָרְשָׁתוֹת
בְּאָנֶקְדּוֹטוֹת קְטַנּוֹת מִפְּגִישָׁתָם הָאַחֲרוֹנָה,
תְּמוּנוֹת מְשֻׁתָּפוֹת הֶעֱלוּ נִשְׁכָּחוֹת,
כִּי כֻּלָּם, כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתוֹ.

בַּתְּמוּנוֹת פָּנָיו נִדְמוּ נְבוֹנוֹת
אַף גַּשְׁמִי (בִּלְתִּי נִסְלָח לְאִשָּׁה)
סַנְטֵר מְרֻבָּע מְחֹרָץ
זִיפֵי זָקָן בִּלְתִּי מְגֻלָּח
עֵינַיִם טוֹבוֹת עֲצוּבוֹת.
הַיָּם שָׁרַץ זְרָמִים נִטְרַף מְעַרְבּוֹלוֹת,
מָוֶת מְיֻתָּר, מַדּוּעַ לֹא נִשְׁמַר.

וְנִמְלֵאתִי צַעַר עָלָיו וְעָלַי
כִּי כֻּלָּם, כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתוֹ
וּמָה בִּכְלָל אֲנִי עָשִׂיתִי בְּחַיַּי
נוֹסַעַת שׁוּב וְהָלוֹךְ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב
עַל אוֹתוֹ כְּבִישׁ מַשְׁחִיר
עַל אוֹתָן תְּלָאוֹת מְרֻבָּבוֹת
מַשְׁקָה עֲצִיצִים רוֹקַחַת רִבּוֹת,
בְּחַיַּי, אֵיזֶה בִּזְבּוּז.

 

 

ואיך

וְאֵיךְ נָבוֹא בִּכְאֵבוֹ,
סִגָּלוֹן לוֹבֵשׁ חַג
גּוֹאֶה עַל גְּדוֹתָיו
בְּאוֹר סָגֹל.
וְאֵיךְ נֵדַע בְּדִידוּתוֹ,
אַט אַט מַנְשִׁיר
אֶת בְּשָׂרוֹ
עַלְעַלִּים עַלְעַלִּים סְגַלְגַּלִּים
טֶרֶף לָרְמָשִׂים
לְפִגְעֵי הָרוּחוֹת
נֶחְבָּט בְּזֻהֲמַת מִדְרָכוֹת

וּמִי מִלְּבַדּוֹ יָחוּשׁ בְּעֶרְגָּתוֹ,
סִגָּלוֹן מְחוֹלֵל נֵס בִּדְמִי יָמָיו
נִצְרָף בְּאוֹרוֹ נִטְרָף
מִי יַחְמֹל עַל יָפְיוֹ
מִי יִתֵּן בּוֹ מַבָּט.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp