דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
שירים / חנן סבח טייכר
מסופוטמיה
"כֻּלְמַא אַמֻר עַלַ דַארְכֻּם…" (יוסוף אל עוואד שם טוב)
אֲנִי לֹא מְשׁוֹרֵר
יֵשׁ לִי תְּעוּדָה
לִפְעָמִים בָּאִים אֵלַי יְלָדִים
לַהוִֹרים אֲנִי אוֹמֵר,
תֹּאהֲבוּ אֶת הַיֶּלֶד
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּכְנְעוּ אֲנִי צִָריךְ סִפְרִיָּה צְפוּפָה מֵעָלַי
לַיְּלָדִים אֲנִי אוֹמֵר,
עַכְשָׁו תּוְֹרכֶם
לִפְעָמִים הֵם בָּאִים אֵלַי מְבֻגִָּרים
אֲנִי מִתְיַשֵּׁב עַל הַשָּׁטִיחַ וּבוֹכֶה
כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים אֲנִי מְפַזֵּר פִּסּוֹת
טִישׁוּ פְּרוּמוֹת אַחַר כָּל צַעַד
*
פַּעַם נָסַעְתִּי לְהֹדּוּ. הָלַכְתִּי בַּשְּׁבִיל
אִשָּׁה עַל מִרְפֶּסֶת קָרְאָה, הֵי, אַתָּה עִירָאקִי?
כֵּן! צָהֲלוּ פָּנַי הַלְּבָנִים, אֲנִי הַבֵּן שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי! אֵיךְ רָאִית?
אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עַל אַגַּן הִקָּווּת הָעֵינַיִם וְהָאַף
וּנְהָרוֹת מִתְפַּצְּלִים. הִיא זוֹ שֶׁגִּלְּתָה לִי
שֶׁחָנָן בְּעְַרבִית זֶה אַהֲבַת אֵם לְיֶלֶד.
יֵשׁ מִלָּה לְסוּג כָּזֶה שֶׁל אַהֲבָה
אַתְּ יָדַעְתְּ אֶת זֶה, אִמָּא, לִפְנֵי?
פַּעַם נָסַעְתִּי לְיְַרדֵּן. חָזַרְתִּי לַגְּבוּל
נַהַג הַמּוֹנִית הוֹסִיף שֶׁחַנַאן זֶה גַּם גַּעְגּוּעַ
אוֹ רֶגֶשׁ
סַפְּרִי לִי עוֹד סִפּוּר עַל סַבָּא חָנָן אִמָּא
אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִזְכֹּר אוֹתוֹ אַף פַּעַם
אָז אַתֶּם מְבִינִים?
לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה
הִשַּׂגְתִּי תְּעוּדָה
אֲנִי לֹא מְשׁוֹרֵר
צִָריךְ שָׂפָה שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ מִלָּה לְזֶה
לְלֹאמְשׁוֹרֵר
*
אֲבָל אֲנִי כֵּן כּוֹתֵב
כִּי כָּל יוֹם אֲנִי מֵבִיא אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי לַגַּן
וְהוּא מְחַבֵּק לִי אֶת הָרֶגֶל הֲכִי חָזָק שֶׁאֶפְשָׁר וְלֹא עוֹזֵב
אַבָּא אֲנִי רוֹצֶה אוֹתְךָ! אַבָּא אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ!
וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁאֲנִי צִָריךְ לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה
וְהוּא מְחַבֵּק וְשׁוֹאֵל לָמָּה
וַאֲנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי פְּגִישָׁה עִם אֲנָשִׁים
וְהוּא מְחַבֵּק וְשׁוֹאֵל לָמָּה
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁכְּדֵי לַעֲזֹר לָהֶם
וְהוּא מְחַבֵּק וְשׁוֹאֵל לָמָּה
וַאֲנִי…
וְהוּא מְחַבֵּק
ואֲַניִ
אָז אֲנִי כּוֹתֵב
*
פַּעַם קָרְאוּ לִי שָׁאקְיַמוּנִי
לְסַבְתָּא שֶׁלִּי קָרְאוּ חִדֶּקֶל
אַבָּא שֶׁלִּי תָּמִיד הָיָה הַבֵּן שֶׁל
אַבָּא שֶׁלּוֹ
כְּשֶׁשַּׁבְתִּי הַבַּיְתָה רָאִיתִי אוֹתוֹ
עַל מִפְתַּן שִׁיר, מְשַׁנֵּן מִלּוֹתָיו
בִּשְׂפַת הֶהָרִים הַנִּשְׁכָּחִים
ק רַָבתְּיִ
"כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר לְיַד בֵּיתְכֶם שֶׁהָיָה בֵּיתִי…"
כָּאן תָּמִיד הוּא עוֹצֵר
עַל מִפְתַּן הַבְּכִי.
התְִישַּׁבַתְּיִ
פַּעַם הָיָה לִי אַבָּא
הִנְנִי, הוּא עָנָה
פַּעַם הָיָה לִי כְּפָר
אֲנִי יוֹדֵעַ, לָחַשְׁתִּי
הוּא שֶׁגִּדֵּל אוֹתִי
בָּתִּים
נִבְנִים
מִפִּסּוֹת
גּעְַגּוּעַ
