דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
שירים / חגית גרוסמן
*
בַּגּוּף נוֹתְרוּ רַק שִׁירִים
כָּל הַשְּׁאָר הִתְאַדָּה כְּסִיּוּט
הָיָה עָלַי לִלְמֹד לָמוּת
שֶׁאוּכַל לְהַצְמִיחַ עֵץ
מִן הַכַּעַס הַדּוֹלֵק.
אַתָּה מֻזְמָן לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו
וַדַּאי תִּמְצָא בּוֹ קְצָת רַעַל
גַּם בִּשְׁבִילְךָ. אַתָּה שָׁתַלְתָּ אוֹתוֹ
בַּשִּׁיר הַזֶּה. הוּא כְּבָר מוּכָן
בּוֹא וּקְרָא.
*
זֶה זוֹרֵם בִּי כְּמוֹ דָּם
הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה,
צָהֹב לִימוֹן נוֹזֵל עַל זְרוֹעוֹתַי.
לֹא יָדַעְתִּי עַד מָתַי
אֶהְיֶה חַיֶּבֶת,
זֶה הָיָה רְחוֹב אָרֹךְ בְּלִי דַּי.
הָיִיתִי בַּת עֶשֶׂר וְהַיַּלְדָּה בִּזְרוֹעוֹתַי
קָנִיתִי לָהּ אַרְטִיק
וְכָךְ רַצְנוּ אֶל הָאוֹטוֹבּוּס.
הַמַּקֵּל נִשְׁבַּר, הָאַרְטִיק נָפַל וְהָאוֹטוֹבּוּס נָסַע.
זֶה הַבְּכִי שֶׁלָּהּ שֶׁנִּכְנַס בִּי שָׁם,
הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה זוֹרֵם בִּי כְּמוֹ דָּם.
אם הייתי זוכרת
אִם הָיִיתִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ אָהַבְתִּי אוֹתָהּ
אוּלַי הָיִיתִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּזֹאת,
אִם הָיִיתִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ אָהַבְתִּי שֶׁהִיא הָיְתָה
מָה בְּקֶצֶב הַהֲלִיכָה וְהַחִיּוּךְ וּשְׁמִירַת הַפֶּה
וְאִי צְעָקָה וְרֵיחַ שֶׁל עוּגָה וְהַרְבֵּה נִקָּיוֹן.
אִם הָיִיתִי זוֹכֶרֶת מָה הִיא הָיְתָה בִּשְׁבִילִי.
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ הִשְׁתַּחְרֵר מַקָּק מִשַּׂקִּית הַבְּגָדִים,
שֶׁהֵבֵאנוּ מִן הַדִּירָה מְלֵאַת הַשְּׁקָרִים, שֶׁבָּהּ גַּרְנוּ
וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יָרָה שָׁם לְעַצְמוֹ בָּרֹאשׁ.
אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ דּוֹרֶכֶת עַל הַמַּקָּק
לְיַד הַשָּׁטִיחַ הַוָּרֹד.
הֶבֶל עוּגִיּוֹת שׁוֹשַׁנִּים רִחֵף בָּאֲוִיר,
לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ אֶל מְעוֹנוֹת הַמַּעֲנִים.
אֵלֶּה שֶׁתָּמִיד עֲשִׁירִים וְיֵשׁ לָהֶם זְמַן לִשְׁכֹּחַ
אֶת הַיְּלָדִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר.
*
ג' לֹא הָיְתָה יָפָה
גַּם לֹא חַבְרוֹתֶיהָ,
בָּעֲסָקִים בָּהֶם שָׁלְחָה אֶת יָדֶיהָ
לֹא הִתְקַיְּמָה חֲבֵרוּת,
מִלְּבַד לִלְבִישַׁת שִׂמְלוֹת עֶרֶב
וּגְמִיעַת כּוֹסוֹת יַיִן.
הַשֵּׂעָר שֶׁל ג' עָבֶה מְאוֹד
וְלָכֵן קָצָר. פָּנֶיהָ נוֹטִים לְשִׂנְאָה.
בַּבְּקָרִים הִיא לוֹבֶשֶׁת שְׂמָלוֹת מִפּוֹלִיאֶסְטֶר,
שְׂמֵחָה בְּחַיֶּיהָ הִיא יָלְדָה תִּינֹקֶת,
זֶה לֹא מַפְרִיעַ לָהּ לִשְׂנֹא אַחַת
וְלֶאֱהֹב אַחֶרֶת, כְּפִי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת
אֶת הַחֲתוּלָה שֶׁלָּהּ
וּלְעֵת צָהֳרַיִם לוֹעֶטֶת עוֹף.
ג' הִצְלִיחָה לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹתֶיהָ
וְהַגָּרוֹן שֶׁבַּלַּיְלָה לוֹגֵם יַיִן
עִם הָאוֹלִיגַרְכְיָה, עוֹזֵר לָהּ
לַעֲלוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת.
מפת הבריחה
בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם הִצְטַבְּרָה בִּי הַלַּבָּה, טָעַמְתִּי נְחָשִׁים,
מְלֵאַת הִתְחַשְּׁבוּת פָּסַעְתִּי בֵּין הַחֲדָרִים,
בֵּין שִׁירֵי עֶרֶשׂ לִלְחָשִׁים, כָּתַבְתִּי אֶת מַפַּת הַבְּרִיחָה.
בַּיָּמִים הִצְטַבְּרָה בִּי הַלַּבָּה וּבַלֵּילוֹת מְלֵאַת הִתְחַשְּׁבוּת
פָּסַעְתִּי בֵּין הַחֲדָרִים, בָּלַעְתִּי נְחָשִׁים
וְכָתַבְתִּי בִּלְשׁוֹנָם אֶת מַפַּת הַבְּרִיחָה.
הַתִּינוֹקוֹת לֹא הִנִּיחוּ לִי לִישֹׁן
הָיִיתִי מְאֹהֶבֶת בַּלָּשׁוֹן, הָלַכְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי מֵרֹב דְּאָגָה.
לְמַרְגְּלוֹת רְגָעִים נוֹאָשִׁים
עַל גַּב נְחָשִׁים, מִתַּחַת לַעֲרֵמוֹת יָמִים קָשִׁים,
כָּתַבְתִּי אֶת מַפַּת הַבְּרִיחָה.