שירים / דוד ברבי
קְרִיעָה
זוֹ קְרִיעַת הַגּוּף מֵהַנֶּפֶשׁ הַחֲרֵדָה
יוֹדַעַת מָנוֹחַ רַק בְּרֶגַע שִׁכְחָה
זוֹ מְצִיאוּת הַקִּיּוּם הַמִּתְחַמֶּקֶת
לְתוֹךְ הַלַּיְלָה עַד רֶגַע הַיְּקִיצָה
שֶׁמַּקְדִּים אֶת הַבְּשׂוֹרוֹת
זוֹ דֶּרֶךְ אָדָם חֲסַר סִכּוּי
אֶל מוּל גְּזֵרַת מַלְכוּת
זֶה כְּאֵב חֹסֶר הָאוֹנִים
כְּמוֹ לִשְׁקֹעַ בְּבוֹר יוֹסֵף
וְלֹא נִמְצָא מוֹשִׁיעַ לְהָבִיא
אֶת שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת
שָׁמַיִם מְצֻיָּרִים
שָׁמַיִם מְצֻיָּרִים אֵינָם מִתְעַבְּרִים
רַק נִצְבָּעִים בְּשֶׁמֶשׁ עֵירֻמָּה
צוֹבְעִים אֶת עֵינֵינוּ
בְּרֶגַע קָסוּם אֶחָד מִתְחַלֵּף
קוֹפְאִים בְּרִגְעֵי הָעַרְבַּיִם
עֵת צוֹנַחַת הַשֶּׁמֶשׁ
לִצְבֹּעַ אֶרֶץ חֲשׁוּכָה
אַחֶרֶת