מֹאזְנַיִם

שירים / אסתר וולק

שפת אימי

הַמָּוֶות שֶׁלָּךְ נָתַן בִּי שֵׁמוֹת: שֶׁמֶשׁ כְּבֵדָה, מִקְלַעַת הָרִים, נְמָלִים אֲרֻכּוֹת, חֲלוֹמוֹת
צִפּוֹרִיִּים.
אֲנִי הוֹלֶכֶת כְּמוֹ פַּחַד וּמַצְבִּיעָה עַל דְּבָרִים, רַק לְשֵׁם הַהַצְדָּקָה.
רִצְפָּה עֲרוּפָה, בְּשַׂר מַלְאָכִים, נְשִׁיפָה שְׁלוּפָה, תִּקְווֹת תּוֹלָעִים.
אֲנִי תּוֹפֶסֶת בַּמַּקּוֹרִים, שֶׁתִּשָּׁאֵר לִי טְיוּטָה, לִטְעוֹם כְּמוֹ תְּהוֹם אֶת גְּדוֹתַיִךְ, לִכְרוֹת אֶת חֹדֶשׁ אָב,
לְהָשִׁיב אוֹתִי אֶל מוּל עֵינַיִךְ.

הַמָּוֶת שֶׁלָּךְ בָּא אֵלַי כְּמוֹ אַלְמָוֶת
וַאֲנִי נִבְהַלְתִּי עַל שְׂפַת הַדְּבָרִים.

תהום קורא אל תהום

כָּל הַחֲלוֹמוֹת מִתְעַבִּים לְהַבְטָחָה אַחֲרוֹנָה: רִבּוֹנֵי יָרֵחַ, דֻּמְדְּמָנִיּוֹת הַכְּרַךְ, נְסִיכוּת קְבָרִים. יֵשׁ שֶׁאַתְּ עַל אוֹפַן לְלֹא כִּידוֹן, דּוֹהֶרֶת אֶל הֶהָמוֹן, אַחַר כָּךְ בִּמְעִי הַבַּיִת, הֵסַטְתְּ חַלּוֹן, וּכְבָר נִשְׁבַּרְתְּ כְּמוֹ עַרְפִלִּית. בַּחוּץ כָּל הָעַכְשָׁו רוֹעֵד כְּמוֹ אֲדָמָה. בְּבֵית הַחוֹלִים הָרֹאשׁ שָׁמוּט עַל דֶּלְפֵּק הַקַּבָּלָה, נַחֲשֵׁי הַמּוֹנִיטוֹר מְכַרְסְמִים.

הָעוֹלָם הוּא כִּתַּת יוֹרִים וְגַם הַמַּטָּרָה, אֵין אֲוִיר לְהָנִיעַ מֵיתָרִים, זֶה סֶרֶט חֵרְשִׁים אוֹ אָמָּנוּת יָפָה? כְּשֶׁהֵדָם מֻדְבָּק בְּאַסְפַלְט לַמִּדְרָכָה. אָסוּר לְגָרֵד כִּי יִתְנַפֵּחַ, אֲבָל יֵשׁ גַּם עֹנֶג בַּזְּוָעָה, אַתְּ צוֹחֶקֶת כְּמוֹ צוֹצֶלֶת לְלֹא קֵן,
שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵיךְ כָּל יוֹם כָּל יוֹם
אַתְּ מְאַבֶּדֶת אֶת אִמָּא
תְּהוֹם קוֹרֵא אֶל תְּהוֹם
וְאֵין הֵד לְעֵדִים.

*

אֲנִי צְמֵאָה בְּשֵׁם כָּל מִי שֶׁאִבְּדָה.
מֵעֵבֶר לָזֶה?
אֲנִי מַכָּה,
אֲנִי מַכָּה.
אֲנִי מַכָּה בַּפְּרָחִים שֶׁמַּכִּים בָּעֵצִים שֶׁמַּכִּים בָּאֲדָמָה,
הַכֹּל נִגָּר דָּם וְצוּף,
גַּם אִם אֶשְׁתֶּה לֹא אֶרְוֶה מִמֵּךְ
הַנִּיחִי לְכָל שֶׁנּוֹטֵף
שֶׁאוּכַל לַחְזֹר
לְשַׁפְשֵׁף וּלְהִסָּפֵג,
לִבְרֹא אוֹתָךְ מִשְּׁאֵרַיִךְ

אִמָּא מֵתָה וְאָז פָּתְחָה אֶת כַּף יָדָהּ,
מָסְרָה לִי מִלְחָמָה
אֵיךְ הָיִינוּ בָּשָׂר וְעַכְשָׁו גָּלוּת
כָּל הֲבָרָה
אֲנִי מַכָּה וּמַבְטִיחָה
מַבְטִיחָה וּמַכָּה,
זֶה כִּמְעַט כְּמוֹ אַהֲבָה.

*

הַכֹּל דּוֹמֵם עַכְשָׁו,
הֶחְלַפְנוּ אֶת הַמִּרְצָפוֹת וְהָאַמְבַּטְיָה נְקִיָּה.
רַק מַתְכּוֹנִים עַל מַתְכּוֹנִים,
עוּגַת גְּבִינָה בְּאַרְבָּעָה מַרְכִּיבִים,
סָלַט תֶּרֶד וּמִלְחִיָּה,
בֻּבָּה, גִּזְרֵי עִתּוֹן, וְעוֹד בֻּבָּה,
אֵין בִּי דַּעַת לְיַתֵּר אוֹתָךְ מִכָּל אֵלֶּה
אַתְּ הֲרֵי בַּכֹּל
וּמֵעֵבֶר לְזֶה רַק סָפֵק

לְהִפָּרֵד,
לְהִתְמָרֵד,
לְהַגִּיר מֵהַכֹּל שָׁרָשִׁים
סָפֵק
שֶׁהַכֹּל עוֹרְבִים
וַאֲנִי נִקַּרְתִּי בְּתוֹכֵךְ,
סָפֵק שֶׁהַכֹּל כְּתָבִים
וְשָׁכַחְתִּי אֶת צְחוֹקֵךְ,
סָפֵק שֶׁאֶחֱזֹר אֵלַיִךְ
עִם יַלְקוּט וּנְצַיֵּר בְּיַחַד אִיגְלוּאִים,
סָפֵק שֶׁהוּא יָבִיא פְּרָחִים
סָפֵק שֶׁטַּבָּעוֹת מַחֲנִיקוֹת
סָפֵק שֶׁמַּחֲבַתּוֹת
וּצְבִיטוֹת
וְשַׂקִּיּוֹת לְדָם
סָפֵק לִצְוָחוֹת

עַל כָּל מִקְרֶה
אֲנִי אֶסְתַּעֵר
וְאֶצְטַעֵר
אֶצְטַעֵר
וְאֶסְתַּעֵר.