מֹאזְנַיִם

שירים / אמה אנדייבסקה

מאוקראינית: אלכס אוורבוך

*

הַיּוֹם שֶׁלִּי כָּל כָּךְ קָצָר –
הֶרֶף שֶׁל נֶתֶז מַיִם, דֶּרֶךְ נֶעֱלֶמֶת בַּסְּבָךְ.
שְׁלִיחִים רָצִים מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר.
מַמְלָכוֹת מִתְחַלְּפוֹת
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב.
רַק עֵץ יְרֹק־עַד,
שֶׁעַמִּים חוֹלְפִים עַל פָּנָיו,
מַשְׁקֶה בְּחָלָב
סְיָח שֶׁאָבַד.

לָכֵן אַף בְּשׂוֹרָה לֹא מַגִּיעָה אֶל יַעֲדָהּ.

*

רַק הַדְּמָמָה שֶׁל דַּבֶּשֶׁת הַגָּמָל.
רַק עֵינֵי הַחוֹל שֶׁל הַמִּדְבָּר.
חַיֵּי אָדָם מְיֻתָּרִים יוֹתֵר
מֵאֻכָּף יָשָׁן
מֻשְׁלָךְ אֶל אָבָק עַל יְדֵי שׁוֹדֵד.
אֵיפְשֶׁהוּ יֵשׁ כָּרֵי מִרְעֶה וּבְאֵרוֹת
מַיִם צוֹנְנִים.
אֵיפְשֶׁהוּ יֵשׁ מִדָּה, מִסְפָּר וְלֵב בֶּן אַלְמָוֶת.
אֲבָל כָּאן רַק צָהֳרַיִם,
אַבְנֵי גִּיר וְהַחוֹלֵף.
וְהַשִּׁיר כְּמוֹ גֻּלְגֹּלֶת
מֵעַל אֲדָמָה שְׂרוּפָה.

*

אֶת כָּל הָעַמִּים הָאֵלֶּה
בּוֹלֵעַ הַמִּדְבָּר.
וַאֲגַרְטַל בַּהַט
אָבוּד מִתַּחַת לַשְּׂרֵפוֹת
יְסַפֵּר רַק
עַל הַזָּנִיחַ וְהַחוֹלֵף
וְלֹא יַגִּיד דָּבָר עַל הָרוּחַ,
שֶׁנָּשְׁבָה מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה
מְעִיפָה אֶת מְאוֹת הַשָּׁנִים הָלְאָה
בְּעִקְבוֹת אֵפֶר
שֶׁל קָרְבַּן הַיָּרֵךְ
שֶׁהָיָה
לַפִּיד בּוֹעֵר כְּלַפֵּי הָאָבוֹת
שֶׁטֶּרֶם חָצוּ
אֶת הַסַּף.

*

עַמּוּדֵי בַּזֶּלֶת. חֲזִיתֹות אַרְמוֹנוֹת
עַל צֹמֶת דְּרָכִים. וְהָרוּחוֹת
מְלַוּוֹת נַוָּדִים
שׂוֹרְפֵי תַּרְבֻּיּוֹת
בִּזְכוּת עֶלְיוֹנוּת כּוֹחָם.
קִירוֹת קִיקְלוֹפִּיִּים מְכֻסִּים בִּדְמוּת
אֵלַת הַפּוֹרִיּוּת.
אֵיךְ הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
בָּעַמּוּדִים, בַּלְּבָבוֹת, בַּזִּכָּרוֹן!
לְעוֹלָם לֹא לוֹמְדִים דָּבָר
לֹא הָעַמִּים וְלֹא הַיְּחִידִים.
אַתָּה הָאֶחָד שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ
הַשּׁוֹלֵט
מִנְּשִׁיפָה לִנְשִׁיפָה.

*

אַתָּה לְבַדְּךָ. הַדֶּלֶת הַזֹּאת הִיא הָאַחֲרוֹנָה וְהָרִאשׁוֹנָה.
שָׁם, מֵאֲחוֹרֵי הָאֹהָלִים – חִלּוּפֵי שׁוֹשָׁלוֹת,
חִלּוּפֵי גִּבְעוֹל וְחִלּוּפֵי זִכָּרוֹן.
כָּאן אֵין מַצְּבֵי בֵּינַיִם.
מְשַׁקְשְׁקוֹת הַכְּנָפַיִם וְשׁוֹבְרוֹת
אֶת עַמּוּדֵי הַשִּׁדְרָה שֶׁל הַצְּעִירִים בְּיוֹתֵר.
מַמְלֶכֶת בְּדִידוּת –
מְעַרְבֹּלֶת אוֹכְרָה עִם צִדְפַּת רַחֲמִים חִוֶּרֶת.
אַתָּה לְבַדְּךָ, הַיֶּתֶר הוּא הֵד הַמִּדְבָּר.

*

אַל תִּתְגָּאֶה בַּמִּישׁוֹר,
עַד הָעֶרֶב הוּא יִתְכַּסֶּה בְּהָרֵי גַּעַשׁ.
וְהַצִּמְחִיָּה הָעֲדִינָה בְּיוֹתֵר תִּקְרֹס לַעֲצָמוֹת וְאָבָק.
הַיַּעַר הַזֶּה יַהֲפֹךְ לְמִדְבָּר
עַד שֶׁתַּסְפִּיק לְבַטֵּא אֶת שִׁמְךָ.
אַל תִּתְגָּאֶה בְּמוֹלַדְתְּךָ,
לָנֶצַח תִּשָּׁאֵר חֲסַר בַּיִת.
אַף אֶחָד לֹא יִוָּתֵר עַל מְקוֹמוֹ
וְיֹאמַר לְךָ: כָּאן קֶבֶר הוֹרֶיךָ.
לֹא יִהְיוּ לְךָ קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה וְלֹא מָגִנִּים.
הַדָּבָר הַיָּחִיד הַתְּמִידִי –
הוּא בַּלֵּב, שֶׁכֹּה מֵיטִיב לְהַנְצִיחַ.

*

כַּמָּה רוֹעֵשׁ הָעוֹלָם הַנּוֹדֵד.
הִתְגַּלְּמוּת אֲרֻכָּה יוֹתֵר, זִכָּרוֹן קָצָר יוֹתֵר.
כָּל הַלַּיְלָה
עֵצִים שׁוֹעֲטִים כְּשִׂיחַ מִתְגַּלְגֵּל
לְהִתְגַּשְּׁמֻיּוֹת אֲחֵרוֹת. לִמְמַדִּים אֲחֵרִים.
וְרַק הַשַּׁחַר בַּמַּרְזֵב מַגִּיעַ
כְּחָלִיל צָלוּל בְּיוֹתֵר.
אַדְמוֹת יְקוּם, שָׁם הַבּוֹרֵא

כְּנֶגֶד רוּחַ, נֶגֶד רְצוֹנוֹ
הָלְכוּ הַזַּרְזִירִים וְכַנְפֵיהֶם – שְׁנוֹת אוֹר
שֶׁנִּפְעֲרוּ מִמַּעֲמַקִּים כְּמוֹ יֶרֶק.
חִפְּשׂוּ: מִי מְצַוֶּה?
הוּא שָׁכַב
בְּטִפַּת נֶצַח
בִּפְּרוֹטוֹפְּלַזְמָה וְרַדְרַדָּה.
וּלְעִתִּים
נִגְלָה לְאֵלֶּה
שֶׁחִפְּשׂוּהוּ
דֶּרֶךְ סִדְקֵי קְרוּם הַיְּקוּם
נִשְׁפַּךְ כְּרַעַם דֶּרֶךְ מַסְנְנֵי מֵדוּזָה.
הוֹפִיעַ
בִּפְנֵי עֵינַיִם שִׁטְחִיּוֹת
שֶׁל אֵלֶּה שֶׁמִּחוּצָה לוֹ,
עַל פְּנֵי פִּלְחֵי קֶצֶף הַקְּטֹרֶת
מַצִּית אוֹרוֹת תֵּבֵל.
וּלְעִתִּים נָמוֹג:
(וְאָז בָּקְעָה אֵינוּת מִתּוֹךְ דְּמָמוֹת
מַמְטִירָה שְׁמָשׁוֹת שֶׁל אֲפֵלָה כְּמִשְׁקוֹלוֹת –
הָיְתָה פּוֹרֶצֶת אֶל הַנָּעוּל הַטְּרוֹם עוֹלָמִי,
בּוֹ הַזָּעִיר מִכֹּל נִבְרָא,
שָׁם בְּטַבּוּרִים סְתוּמֵי סֻכָּר
הִתְרוֹצְצוּ פַּקְעוֹת קַשְׁתוֹת עֲנָן
וְרַכִּיכוֹת הָאוֹר,
לְשָׁם אַף לֹא הִגִּיעוּ אֵלֶּה
לָהֶם פְּנֵי דָּג אוֹ תַּרְנְגוֹל).
………..וְשׁוּב
נָהַם הוּא אֶת עַצְמוֹ:
עַל פְּנֵי תֵּבֵל, כְּמוֹ עַל פְּנֵי מַיִם שֶׁל הַיּוֹם,
הִתְפַּזְּרוּ הִשְׁתַּקְפֻיּוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא,
וְהוּא שָׁכַב
בְּטִפַּת נֶצַח
בִּפְּרוֹטוֹפְּלַזְמָה וְרַדְרַדָּה
הַבִּלְתִּי מְעֻרְעָר.

אמה אנדייבסקה (1931) היא משוררת, סופרת וציירת אוקראינית, ילידת העיר סטאלינו (דונצק כיום). משנת 1943 היא מתגוררת בגרמניה ובארה"ב לסירוגין. אנדייבסקה היא אחת היוצרות הוותיקות, הבולטות והמשפיעות ביותר על דורות של כותבים וכותבות אוקראינים במאות ה־20 וה־21. בשירתה מרבה אנדייבסקה להשתמש באפקטים אקוסטיים ודיסוננסיים, אשר בונים רשת אסוציאטיבית של משמעויות המושרשות בפולקלור, בתרבות פופולרית, באומנויות החזותיות, בפילוסופיה, בדת ועוד. היא פרסמה למעלה משלושים ספרי שירה, שלושה רומנים וציירה קרוב לתשעת אלפים ציורים. יצירותיה תורגמו לעשרות שפות וציוריה הוצגו בתערוכות רבות ברחבי העולם. אנדייבסקה זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס אוקראינה ע"ש טאראס שבצ'נקו, הפרס הממלכתי הגבוה ביותר לאומנויות ולספרות באוקראינה (2018). היא מתגוררת כיום במינכן, גרמניה.
המתרגם מבקש להודות לאפרת מישורי על העריכה.