מֹאזְנַיִם

שירים / איריס רילוב

ליקוטים

כַּלָּתִי קוֹטֶפֶת פִּטְרִיּוֹת בַּיַּעַר

בִּתִּי אוֹסֶפֶת נוֹצוֹת צִפּוֹרִים

בְּנִי מְלַקֵּט יְרָקוֹת בַּשּׁוּק

וַאֲנִי סוֹפֶרֶת כְּבָשִׂים בַּמִּטָּה

רְדוּפַת הִרְהוּרֵי זִקְנָה וּמִיתָה

וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּעֵת עַתָּה

לִבִּי חַי וְהוֹלֵם וְהַשַּׁחַר קָרֵב

הַטַּעַם הַמַּר שֶׁבְּפִי הֶחָרֵב

מַבְהִיר כַּשֶּׁמֶשׁ

שֶׁאֵינִי טוֹעָה.

טבע עירוני

צַיָּר הָיָה מֵיטִיב לְתָאֵר זֹאת מִמֶּנִּי:

נוֹצוֹת מִתְבַּדְּרוֹת כְּנֶגֶד הַקֹּר

כָּחֹל-חֲלוּדָה

כָּנָף אֶל מָקוֹר

מוּל חַלּוֹנִי צוֹצָלוֹת עַל מַרְזֵב

טוֹפְפוֹת לְרֶגַע

וּמִתְעוֹפְפוֹת.

אֲנִי מַדְלִיקָה אֶת הַמַּחְשֵׁב.