דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

שירים / איה סומך

לימדו אותנו לשלוט ברעב

לִמְּדוּ אוֹתִי לִשְׁלֹט בָּרָעָב
הִתְרַגַּלְתִּי וְגוּפִי הִתְרַגֵּל גַּם
וּרְצוֹנִי הִתְחִיל לְהִתְאַמֵּן בָּרָעָב

לְמַעַן הָאֱמֶת אִמְּנוּ אֶת רְצוֹנִי לִשְׁלֹט בָּרָעָב
עוֹד לִפְנֵי שֶׁאִמְּנוּ אֶת גּוּפִי לִהְיוֹת רָעֵב

לֹא הָיִיתִי הַיְּחִידָה.
קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת אִמְּנוּ אוֹתָנוּ:
יְלָדוֹת שְׁחֹרוֹת, יְלָדוֹת כֵּהוֹת, יְלָדוֹת

לִפְעָמִים אַחַת מֵאִתָּנוּ הָיְתָה מַפְרִיזָה בַּאֲכִילָה
וְהָיִינוּ פּוֹחֲדוֹת בִּשְׁבִילָהּ: מָה יִהְיֶה כְּשֶׁתִּגְדְּלִי וְלֹא יִהְיֶה אֹכֶל?

אַחַר כָּךְ לָמַדְנוּ לִשְׁלֹט גַּם בַּפַּחַד מִן הָרָעָב
וְזֶה הַשָּׁלָב שֶׁלָּמַדְנוּ לְקַבֵּל

אֶת מִדַּת הַהַכְנָעָה
לִשְׁתּוֹת טִפָּה אַחַר טִפָּה
כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ צְמֵאָה

וּלְאַט לְאַט פָּחֲתָה גַּם הַתְּשׁוּקָה
כְּשֶׁשּׁוֹלְטִים בָּרָעָב


וריאציות על נושא הרעב

חַיִּים אֲחֵרִים, מְדֻמְיָנִים
עוֹלִים כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּנוֹשֵׂא הָרָעָב
רָהִיטִים יָפִים עוֹלִים

וְנָשִׁים יָפוֹת קְשׁוּרוֹת לְנוֹשֵׂא הָרָעָב
רָעָב לְנָשִׁים יָפוֹת
וְכֵלִים יָפִים שֶׁחוֹתְכִים
חֲתִיכוֹת נְדִיבוֹת לְנָשִׁים יָפוֹת

וְהַכֶּסֶף, הַכֶּסֶף קָשׁוּר לָרָעָב
רָעָב לְכָבֵד אֲוָז וּלְטַרְטַר בְּתִבּוּל עָדִין
לְעֻמַּת הַנְּתָחִים הַגְּדוֹלִים
בְּמִסְעֲדוֹת הַפּוֹעֲלִים

וַאֲנִי וְאַתְּ קְשׁוּרוֹת גַּם כֵּן לְנוֹשֵׂא הָרָעָב
כִּי גּוּפִי הִרְקִיב מוּל גּוּפֵךְ שֶׁיָּפָה
וְהָרָעָב קָשֶׁה, וְהָרָצוֹן מֻכְרָח
לְהִשָּׁאֵר רָזֶה.


בעיית הרעב

לַסֵּבֶל שֶׁל הָעֲנִיִּים אֵין סוֹף
וְיֵשׁ לוֹ סִבּוֹת
וְהַסִּבּוֹת נִתָּנוֹת לְפִתְרוֹן
וּבְכָל זֹאת אֵין מִי שֶׁיָּחִיל אֶת הַפִּתְרוֹן
עַל בְּעָיַת הָעֹנִי

נָכוֹן שֶׁגַּם הָעֲשִׁירִים סוֹבְלִים
אֲבָל הֵם מְקִימִים עֲמֻתָּה לְפִתְרוֹן
בְּעָיַת הַהִתְאַבְּדוּת לְמָשָׁל
אוֹ מַחֲלַת הַסַּרְטָן לְמָשָׁל
אוֹ בְּעָיַת הָרָעָב לְמָשָׁל

אֲבָל לְרָעָב אֵין סוֹף
וְאֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ שֻׁלְחָנוֹת
אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּר אֶת
בְּעָיַת הָרָעָב

וּכְשֶׁהַשְּׁאִיפוֹת מֻרְעָבוֹת
לֶאֱלֹהִים אֵין פִּתְרוֹנִים
וְאֶפְשָׁר לָלֶכֶת מַכּוֹת
אֲבָל הַשְּׁאִיפוֹת רְעֵבוֹת

וְהַבֶּטֶן הַנִּצְמֶדֶת לַגַּב
צוֹעֶקֶת שֶׁאֶת בְּעָיַת הָרָעָב
אֶפְשָׁר לִפְתֹּר
וְאֶפְשָׁר לְהָרִים אֶת הַקּוֹל
וְלִצְעֹק שֶׁאַתְּ צְרִיכָה לִגְדֹּל
אֲבָל הַהֵד עוֹנֶה שֶׁ
אֵין לוֹ סוֹף
לָרָעָב

הַהֵד עוֹנֶה שֶׁ
אִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּר
אֶת בְּעָיַת הָרָעָב

הַהֵד עוֹנֶה שֶׁ
לָרָעָב אֵין סוֹף,
לָרָעָב.


רק כשאני יפה אני חכמה

אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה יוֹתֵר כְּדֵי
לוֹמַר לְךָ מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עָלֶיךָ
כְּדֵי לָצֵאת אֶל לַיְלָה שֶׁל כּוֹכָבִים בָּעִיר

אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה כְּדֵי
לֶאֱכֹל חוּמוּס בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים
לָצֵאת מִכֶּרֶם הַתֵּימָנִים
אֶל הָאֲנָשִׁים הַיָּפִים

אֲנִי לֹא צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲכָמָה,
וְרַק כְּשֶׁאֲנִי יָפָה אֲנִי חֲכָמָה,
וְרַגְלַי לֹא נוֹלְדוּ בְּמִדָּה
וְהַיַּשְׁבָן שֶׁלִּי גָּדוֹל מִדַּי


אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה כְּדֵי לִהְיוֹת
עֲצוּבָה וְיָפָה
רְגִישָׁה וְיָפָה
שְׁקֵטָה וְיָפָה
וְאָסוּר לִי לְקַלֵּל

וְהַכַּעַס שֶׁלִּי,
אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת יָפָה כְּדֵי
לִכְעֹס,
לִרְטֹן,
לְזַלְזֵל
וְאִם אֲנִי לֹא יָפָה אֵין

לַסִּבּוֹת שֶׁלִּי אַבָּא וְאִמָּא.
כְּשֶׁהָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי מִתְעַצְּמִים
הֵם מַתְאִימִים אֶת עַצְמָם לַקֻּפְסָה
וְזֶה רַק כְּשֶׁאֲנִי יָפָה.


מחפשים משמעות

אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת.
הַסֵּבֶל שֶׁלָּנוּ אִלֵּם. הַמּוֹחַ
רֵיק. הַמַּחֲשָׁבוֹת
מְטַמְטְמוֹת אוֹתָנוּ
אֲבָל אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת.

גְּבָרִים וְנָשִׁים מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת.
בְּמִסְעָדָה בְּאָלֶנְבִּי מָצָאנוּ
סְטֵיְק טַרְטַר שֶׁהֵנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ
בִּזְמַן שֶׁמְּחַבֵּל נִתְפַּס בְּיָפוֹ וְחֻסַּל.

אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת,
וְעוֹבְרִים בַּכִּכָּר.
קְרֶפּ צָרְפָתִי מַזְכִּיר לָנוּ אֶת פָּרִיז,
וְזֶה סְתָם.
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת,
הוֹוֶה, עָתִיד, עָבָר.
מָצָאנוּ אוֹתָהּ שָׁם,
הִיא הָיְתָה מְבֹהֶלֶת,
הִסְבַּרְנוּ לָהּ שֶׁהַקִּיּוּם עָקָר.

שֶׁהַשִּׁכְחָה מְנַחֶמֶת.
שֶׁשָּׁכַחְנוּ אֶת הָעִנּוּיִים.
שֶׁעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ גְּבָרִים אֲמִתִּיִּים.
שֶׁהָאַהֲבָה מְנַחֶמֶת
שֶׁאָהַבְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ גְּבָרִים אֲמִתִּיִּים.


תודעה של משרתת

אַתְּ תִּהְיִי הָאֲדוֹנִית שֶׁלִּי
תַּגִּידִי לִי מָה לַעֲשׂוֹת
תִּרְכְּבִי עָלַי
כְּשֶׁאֵצֵא מֵהַחֶדֶר תִּשְׁלְחִי
חִצֵּי בְּדִיחוֹת מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי

אֲנִי לֹא אַפְסִיק לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
לֹא אַפְסִיק לֶאֱהֹב
כִּי אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב כָּךְ רַק מִתּוֹךְ הַחֶסֶר
וְרַק מִישֶׁהִי נַעֲלָה מִמֶּנִּי, כָּמוֹךְ

אִם יִהְיֶה לִי דָּבָר שֶׁתַּחְפְּצִי בּוֹ
תִּקְּחִי אוֹתוֹ מִיָּד, בְּלִי לִשְׁאֹל
אֲנִי נוֹלַדְתִּי לַנְּתִינָה הַזֹּאת
לִהְיוֹת פָּחוֹת, לְעוֹלָם אֲנִי פָּחוֹת

אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֲלַכְלֵךְ עָלַיִךְ,
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְבַקֵּר אוֹתָךְ?
אַתְּ הַמֻּשְׁלֶמֶת שֶׁבַּמֻּשְׁלָמוֹת
וְשָׁכַחְתִּי מִזְּמַן שֶׁגַּם אֲנִי נוֹלַדְתִּי לִמְלֹךְ

אַתְּ מְנַקָּה אֶת חַדְרִי
וַאֲנִי יוֹצֵאת לִקְנִיּוֹת,
חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ כְּשֶׁאֲנִי בּוֹחֶרֶת פֵּרוֹת
מְבַשֶּׁלֶת קְדֵרוֹת, מְקַלֶּפֶת, פּוֹצַעַת

טִפַּת דָּם אֲדֻמָּה בְּאֶצְבָּעִי
מִסַּכִּין הַמִּטְבָּח
מְסַמֶּלֶת אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ
בֵּינֵינוּ
מְשָׁרֶתֶת וַאֲדוֹנִית.

כְּשֶׁאָבוּז לָךְ
(כְּמוֹ שֶׁאֲנִי בָּזָה לְעַצְמִי)
וְזֶה וַדַּאי יָבוֹא
עוֹד אֵי אֵלּוּ שָׁנִים
כְּבָר תִּהְיִי אֲדוֹנִית בֶּאֱמֶת.
בֶּאֱמֶת אֲדוֹנִית.


לפתח רגישות לעוני

לְפַתֵּחַ רְגִישׁוּת לָעֹנִי
כִּכַּר הַלֶּחֶם הָאָחִיד
פְּרוּסָה עָבָה וְעָלֶיהָ
חֶמְאָה.
מוּצָרִים זוֹלִים.
אֹכֶל זוֹל.
אֹכֶל הוּא מִצְרָךְ יוֹמְיוֹמִי.
לַחֲסֹךְ בְּמִצְרָכִים יוֹמְיוֹמִיִּים

לְפַתֵּחַ רְגִישׁוּת לַעֲנַף הָעֵץ שֶׁבְּחַלּוֹן הַבַּיִת
שֶׁעָלָיו נוֹשְׁרִים בַּסְּתָו
הוּא מִתְכַּסֶּה שׁוּב בָּאָבִיב.

אֲבָל הַפְּרוּסָה עִם הַחֶמְאָה
נִשְׁאֶרֶת.
וְהַכֹּל נֶאֱסָר עָלֵינוּ.
וְהַכֹּל מֵעֵבֶר לַתַּקְצִיב שֶׁלָּנוּ.
וְאֶפְשָׁר לְהָצִיץ בַּחַלּוֹן
וּלְקַוּוֹת לְשִׁנּוּיִים קְטַנִּים.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp