מֹאזְנַיִם

שירים / אורי פרץ

ח ב צ ל ת

אַתְּ אִשָּׁה נְשׂוּאָה
בַּלַּיְלָה אַתְּ צוֹעֶקֶת בַּחַלּוֹן וְהַיָּם שׁוֹמֵעַ
רוּחַ מִתְנַדְנֵד וּפַעֲמוֹן תָּלוּי וְרוּחַ מַכֶּה בּוֹ
מַכֶּה וּמַכֶּה
מָה שָׁוָה הָאַהֲבָה אִם אֵין בָּהּ חֹפֶשׁ
שָׁוָה, שָׁוָה
כְּשֶׁאַתְּ מִתְחַבֶּקֶת בְּכוֹכָב וְרוּחַ סוֹעֶה וּפַעֲמוֹן תָּלוּי
הַמִּדְרָכָה שְׁקֵטָה תַּחְתַּיִךְ וְלֹא יִקְרֶה בָּהּ דָּבָר
אַתְּ אִשָּׁה נְשׂוּאָה, יֵשׁ לָךְ בַּעַל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו
כְּדָרְלָעֹמֶר, אַמְרָפֶל, לִוְיָתָן 
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה כְּלָל וְעִקָּר
אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת לְגֶבֶר זָר
צוֹעֶקֶת בַּלַּיְלָה 
רוּחַ רוּחַ וְהוּא לֹא בָּא

ד  מ  י  ו  ן 

אִם אַתָּה שָׁם, אֱלֹהִים, מְחַל לִי
הַשָּׁעָה שְׁתַּיִם יוֹקֶדֶת בִּי
שָׂדֶה עוֹלֶה בָּהּ בָּאֵשׁ, שָׂדֶה שֶׁבְּלִבִּי,
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה בַּחֲלַל הַשְּׁמֵימִי.
רָצִיתִי שֶׁנְּדַבֵּר עַל הַיָּם, עַל יוֹרְדֵי הַיָּם
עַל סִירָה מִתְנַדְנֶדֶת לַחוֹף. עַל כַּמָּה יָפָה אֲנִי הַיּוֹם.
אִם אֵינְךָ שָׁם שְׁכַח מִזֶּה, אֵין דָּבָר
רָצִיתִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַהֲבָה. שֶׁנַּעֲשָׂה מַשֶּׁהוּ טוֹב
אֲבָל אִחַרְתָּ. קָבַעְנוּ בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם
עַכְשָׁו הַשָּׁעָה שׂוֹרֶפֶת בְּחָזִי. הָעַרְבַּיִם מִתְקָרְבִים
חִלָּזוֹן כָּחֹל שֶׁבַּיָּם נוֹשֵׁק לְפִי
פְּנִינָה מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּבִטְנִי
אֵי בַּלַּיְלָה הִיא תַּעֲלֶה בִּגְרוֹנִי
וּתְבָרֵךְ אוֹתְךָ נָאוָה וּמוּאֶרֶת.
חַכֵּה לִי אָז, שָׁם. אַגִּיעַ

ח י י ם   מ י ו ת ר י ם

זֶה הָיָה סְתָמִי לַחֲלוּטִין
זֶה הָיָה עָצוּב
דְּבָרִים הֵחֵלּוּ לְהִתְפָּרֵק
אֲנָשִׁים סְבִיבֵךְ מֵתוּ
הִשְׁתַּגַּעְתְּ, הִשְׁתַּנֵּית
זֶה הָיָה קָשֶׁה לִצְפִיָּה
זֶה הָיָה קָשֶׁה לַהֲבָנָה
נַעֲשֵׂית טִפְּשָׁה, הִתְכַּעַרְתְּ
הָלַכְתְּ אַחֲרֵי בַּחוּרִים
זֶה הָיָה מְעוֹרֵר רַחֲמִים
זֶה הָיָה עָצוּב
כָּתַבְתְּ לְעִתּוֹנִים, לְמַחְבָּרוֹת
כָּתַבְתְּ עַל גְּבָרִים נְשׂוּאִים 
זֶה הָיָה מֵעוֹרֵר חַלְחָלָה
זֶה הָיָה סְתָמִי לַחֲלוּטִין
הַקְּצָווֹת שֶׁלָךְ הָיוּ מְפֻצָּלִים
הָיְתָה לָךְ גִּבֶּנֶת
הָיָה לָךְ שֵׂעָר עַל הָעֹרֶף
זֶה הָיָה שֵׂעָר שָׁחֹר
זֶה הָיָה שֵׂעָר קוֹצָנִי
וְכָל הַזְּמַן אִיַּמְתְּ לָמוּת
כְָֹּל הַזְּמַן אִיַּמְתְּ לָמוּת
זֶה לֹא מַגִּיעַ לִי
זֶה לֹא הִגִּיעַ לָךְ

* * *

מַשֶּׁהוּ פּוֹצֵעַ אֶת בְּשָׂרִי
בַּצָּהֳרַיִם עוֹמֵד טְרַקְטוֹר בְּמֶרְכַּז הַשָּׂדֶה

כְּאֵב רוּחִי הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה
אֶפְשָׁר לְהַגִּיד – זוֹ יָדִי
יָדִי הַקּוֹטֶפֶת, בִּרְכַּי הָעֲיֵפוֹת
עָבַדְתִּי קָשֶׁה. לִמַּדְתִּי עַצְמִי

לִשְׁמֹר עַל חֶלְקַת אֲדָמָה –
רֶגֶב אָפֵל מִתְבַּטֵּל וְעָנִי

לְהַפְרִיחַ בָּהּ מַשֶּׁהוּ רַךְ וְיַצִּיב
מָה שֶׁיָּרֹק כְּבָר מַצְהִיב 

קוֹץ נִלְכָּד בְּעוֹרִי
שׁוּם דָּבָר לֹא גָּדֵל בִּזְכוּתִי

הַחִטָּה שׁוּב צוֹמַחַת
אֲבָל רַק בְּרֹאשִׁי

נ י ג ו ד    ע נ י י נ י ם

כַּמָּה טוֹב שֶׁלֹּא עָצְרוּ פֹּה הַנְּעָרִים
הִרְגַּשְׁתִּי מַחֲלָה מִתְפַּשֶּׁטֶת בִּגְרוֹנִי
הָיִיתִי צְרִיכָה שֶׁקֶט וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּדֶּשֶׁא.
בְּקֶצֶב צְמִיחָתוֹ, אִם הָיָה כָּזֶה.
בַּקֶּצֶב הַזֶּה רָצִיתִי לָחוּשׁ אֶת הַצַּעַר עַל מִי שֶׁאָבַד 
וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם. בְּקֶצֶב הִתְהַוּוּת בֶּכִי רַע
רָצִיתִי הֶאָטָה שֶׁלֹּא קָרְתָה. הַנְּעָרִים עָבְרוּ מֵעָלַי 
כְּאִלּוּ הָיִיתִי פִּסַּת בַּד אֲכוּלָה מִמֶּלַח, הֵם דִּבְּרוּ עַל מָקוֹם אַחֵר
כְּחֲבוּרָה הֵם הָיוּ יָפִים אַךְ כְּבוֹדְדִים לֹא. 
כְּמוֹ אֵבָר מְנֻתָּק מֵהַגּוּף אֵלָיו הָיָה שַׁיָּךְ 
לִפְנֵי הַכְּרִיתָה. 
טוֹב שֶׁלֹּא הִתְיַחֲסוּ אֵלַי אֶלָּא כְּאֶל דָּבָר סְתָמִי
הָיִיתִי צְרִיכָה שֶׁקֶט. נְהָמָה כְּחֻלָּה הִתְלַקְּחָה בְּעֹמֶק בִּטְנִי
פִּטְרִיָּה פָּשְׁטָה בִּגְרוֹנִי. הָיִיתִי דֶּשֶׁא וְרָצִיתִי לָמוּת 
תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, וְכִמְעַט בְּמַקְבִּיל
הִצְטַעַרְתִּי עַל הַמֵּתִים וְעַל מִי שֶׁאֲהָבָם 
וְרָצִיתִי לִצְמֹחַ לְאִטִּי, וּלְהִתְקַיֵּם
הָיִיתִי בְּנִגּוּד עִנְיָנִים