מֹאזְנַיִם

מלחמה ושלום

הוֹ פְּיֶיר, מָתַי תִּלְמַד
הַשָּׁמַיִם אוֹתָם שָׁמַיִם,
אוֹסְטֶרְלִיץ, סְמוֹלֶנְסְק,
בּוֹרוֹדִינוֹ, מוֹסְקְוָה,
אוֹתָהּ יְרִיעָה אֲטוּמָה, עֲצוּבָה,
וְגַם הַכּוֹכָבִים תָּמִיד,
וְכַאֲשֶׁר הֵם זוֹהֲרִים כָּךְ
עַד מַכְאוֹב
כָּל הַחַיָּלִים יוֹדְעִים
שֶׁהַכְּפוֹר קָרוֹב

בְּתֹם כָּל זֶה,
מִישֶׁהוּ יַגִּיד לְךָ,
רְאֵה, הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל טָעָה,
הַמֵּאָה עוֹד אֲרֻכָּה,
(כְּמוֹ צְעָדַת שְׁבוּיִים
אַחֲרֵי הַמֶּרְכָּבָה
בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר
הַשְּׂרוּפָה)
כָּל הַדְּרָכִים הוֹלְכוֹת אֶל
הָאֲחֻזָּה הָרֵיקָה,
מָה שֶׁחָשַׁבְתָּ לִתְּשׁוּבָה
אֵינוֹ אֶלָּא
מִלְמוּל מְשׁוֹרֵר
מְשֻׁסַּע שָׂפָה.

חֵרוּם

כִּבִּינוּ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה.
מָה הַשָּׁעָה אֶצְלֵךְ עַכְשָׁו?
כִּבִּינוּ. פֹּה הַנְּכָדוֹת.
אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים עוֹד
שׁוּם שֵׁמוֹת, לֹא, פָּשׁוּט
קָרָה לָנוּ פֹּה בְּרוֹך דַּלֶּקֶת
בַּתְּנוּךְ שֶל הַקְּטַנָּה
עָשׂוּ עָגִיל.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
וְאִי אֶפְשָׁר כְּבָר
לְהָכִיל
אֲנִי נִבְהֶלֶת
מִכָּל דְּפִיקָה אֲנִי
שׁוֹאֶלֶת
לֹא, לֹא, אֶתְמוֹל.
שִׁלְשׁוֹם.
אִם נָעַלְנוּ
אֶת הַדֶּלֶת,
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁהֵם
הָרְסוּ אֶת הַשָּׁלוֹם
פְּלָדֶלֶת, כֵּן וּבְכָל זֹאת
אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים
רָצְתָה עָגִיל.
זָהָב.
מָה לַעֲשׂוֹת.
עַכְשָׁו הַכֹּל סָבִיב
מֻגְלָה
וְזָב.
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁאֶת
כֻּלָּם צָרִיךְ
אֶת כָּל מִי שֶׁצָּחַק
בָּרְחוֹבוֹת, צוֹעֶקֶת
וּבוֹכָה,
וְלֹא נוֹתֶנֶת שֶׁנִּגַּע.
אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת.
אַבָּא אוֹמֵר
תָּבוֹאִי
כִּי הָעוֹלָם עַכְשָׁו

אוּלַי צָרִיךְ
בְּהַרְדָּמָה
שֶׁלֹּא יִכְאַב.

על שם

נִפְטַר סָבִי (אֲבִי־אָבִי) בֶּן חֲמִשִּׁים
וְאַרְבַּע (מַחֲלַת כְּלָיוֹת) הוֹתִיר אַחֲרָיו
בָּנוֹת שְׁתַּיִם, דּוֹדוֹת דּוֹמוֹת וַעֲצוּמוֹת
דְמָמוֹת וּבֶן זְקוּנִים (אָבִי) קָרָא לוֹ

אַבָּא עַל שֵׁם הָאָב הַסַּבָּא־רַבָּא
אַבָּא שְׁפִּיץ (אֲבִי אֲבִי אָבִי) אֲשֶׁר שִׁנָּה
אֶת שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה מִשְּׁפִּיץ (שֵׁם סַאטְמֶר
חֲסִידִים) לְ־Szakály
שֵׁם גּוֹיִישׁ עוֹרֵךְ־דִּין

סֶקָאיִי מְבַטְּאִים בְּהוּנְגָּרִית לָשׁוֹן
כְּווּצָה דּוֹאֶבֶת חֵךְ תַּחְתּוֹן לוֹחֶצֶת
מִן הַלָּמֶד יוֹדִים שֶׁל יָגוֹן כְּגוֹן
יְדֵי־הָאֵפֶר הַלּוֹפְתוֹת אֶת שְׁנַת הַבֵּן
סָבִי אֲבִי־אָבִי עַל גְּבוּל צָהֹב־אָפֹר

צָפוֹן וּמִתְגַּשֵּׁם עֵת כִּי מִבְרָק אַחֲרוֹן
עוֹלֶה בְּזִכָּרוֹן (צְרִיכִים סֶרְטִיפִיקָטִים
פָּלֶשְׂתִּינָה? לֹא, עוֹד לֹא, בֵּן, עוֹד לֹא)

זָלָאוּ קוֹרְאִים לָעֲיָרָה
Sălaj Zalău Zilla צְפוֹן טְרַנְסִילְבַנְיָה,
רוֹמַנְיָה, אוֹסְטְרוֹ־הוּנְגַרְיָה, הִיסְטוֹרְיָה
שֶׁל גְּבוּלִים וּמֻבְלָעִים, אֵזוֹר בִּצּוֹת,
הַמַּחֲנֶה "מִפְעַל הַלְּבֵנִים", שְׁתֵּי בְּאֵרוֹת
שְׁלוֹשָׁה בּוֹרוֹת, עַל הַמַּפּוֹת
הָאִיּוּתִים תָּמִיד תּוֹעִים, בְּאֶרֶץ
הוֹלוֹקוֹסְט־רִילֵיְיטֶד־דֶת' וְכָךְ הַסַּבָּא־רַבָּא
אַבָּא שְׁפִּיץ וְגַם אִשְׁתּוֹ רֶגִינָה כָּתְבָה בִּתָּם
(הַדּוֹדָה־רַבָּא בְּרָכָה – אַף־אֶחָד־לֹא־קָרָא־לָהּ
כָּכָה־קָרְאוּ־לָהּ בּוֹרִישׁ) בְּיָד וְשֵׁם בְּדַף הָעֵד

וּבַבְּקָרִים שָׁצַף קִבּוּץ, בָּהִיר, חַי וְשָׁזוּף
אֶצְבַּע גָּלִיל זְקוּרָה אֶל הַלְּבָנוֹן, סָבִי (אֲבִי
אָבִי) שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ הַמְּבֻלַּל קִירִילִית
מִשֵּׁם שֶׁל אֶלֶפְתְשַׁעמֵאוֹת אָסוֹן שֶׁל קֶרַח
שְׁנוּק גָּרוֹן לְשֵׁם זַכַּאי מִזִּכָּרוֹן –

הצפוֹן

זֵכֶר זְכוּכִית
לֵח חַלּוֹן
אֶל מֵצַח בַּת
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
בַּדֶּרֶךְ לַגָּלִיל
הַנְּעוּרִים נוֹזְלִים טִפּוֹת
עַל לֶחִי וּזְגוּגית וּמֶרִי
אֵיקָלִיפְּטוּס
עַל כְּבִישׁ אַכְזָב בְּנוֹת
יַעֲקֹב פּוֹסְעוֹת
בּוֹכוֹת
בְּנוֹף צַלֶּקֶת
חָאקִי־זַיִת וּסְלָעִים
כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת עִוְּרוֹת
עַל מִרְקְעֵי לָבָן שָׁבוּר
שִׁלְטֵי הַדֶּרֶךְ
מַתֶּכֶת וּשְׁגִיאוֹת

الجليل

ذكرى لمسة
زجاج النافذة النديّة 
على جبينها،
وعمر اثنتا عشرة سنة
في سيارة الأهل،
بالطريق للجليل،
 تتساقط المراهقة كقطرات
على الخد وتمرد
اشجار الكافور بمشهد
ارض موشومة
باللون الكاكي وزيتون وصخرة،
بينما بنات يعقوب يسيرون
على جسر ضيق ويبكون
مثل الحروف العمياء،
في الأسماء المجروحة
على علامات الطريق
سهام مستطيلة بيضاء
من حديد وأخطاء
كالبيوت المستلقية
على جانبها.