מֹאזְנַיִם

שירים / אביחי קמחי

אשכולית
אֲנִי בּוֹצֵעַ לִשְׁנֵי חֲצָאִים
אֶת הָאֶשְׁכּוֹלִית הַצְּהֻבָּה
וּכְבָר אֵינִי מְפַזֵּר סֻכָּר בִּנְדִיבוּת
אֲנִי מַפְרִיד אֶת חֲצָאֵי הַפְּלָחִים זֶה מִזֶּה
בְּעֶזְרַת סַכִּין וְשׁוֹלֵף אוֹתָם לְפִי בְּכַפִּית
פַּעַם כַּפִּית עִם פְּרִי וּפַעַם כַּפִּית מִיץ טָהוֹר
וּבְכָל פַּעַם אֲנִי חָשׁ מֵחָדָשׁ אֶת אוֹנִי
כְּמוֹ הָיָה מַעְיַן נְעוּרִים שׁוֹכֵן בְּכָל חֲצִי אֶשְׁכּוֹלִית
וַאֲנִי שָׁקוּעַ בַּתְּמוּנָה שֶׁבָּהּ גָּלַשְׁתְּ מֵהָהָר
אֶל הַמַּעְיָן שֶׁבָּעֵמֶק
שָׁם הָיִיתִי עֵירֹם וּבְגָדַי תְּלוּיִים
עַל עֲנַף עֵץ הַתְּאֵנָה

שקט
הַתְּמוּנוֹת הַכֵּהוֹת
הַתְּלוּיוֹת עַל קִירוֹת הַסָּלוֹן
דָּמְמוּ כְּמוֹ שָׁמְרוּ
עַל זְכוּת הַשְּׁתִיקָה
מְעַט הַחֲפָצִים
שֶׁהֻנְּחוּ עַל הַמִּזְנוֹן
הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם מִלִּים סְפוּרוֹת
כְּמוֹ יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָה
הַכֻּרְסָה הִמְשִׁיכָה לְהִתְנַדְנֵד
כְּמוֹ הָיְתָה הָאִשָּׁה
שְׁקוּעָה בָּהּ
וְשׁוּב הָלַכְתִּי אַחַר הַשִּׁירָה