מֹאזְנַיִם

עיר רפאים / חגית מנדרובסקי

(מהמדור כתיבה בימי קורונה)

הַצְּרָחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִבֵּית הַשְּׁכֵנָה
הִצִּיתוּ יָמִים אֲבוּדִים
יַלְדָּה עֲצוּבָה שׁוֹתֶקֶת. מְכֻרְבֶּלֶת
בּוּשָׁה. מִתְפַּלֶּלֶת דּוֹמַעַת
אֶל קִירוֹת מִתְקַלְּפִים.

אֲנִי רוֹצָה לַהֲלֹם עַל דְּלָתוֹת
שֶׁל בָּתִּים מֵתִים
מִפַּחַד, לִינֹק
כְּשָׂרָף רְווּי טוֹב, חֲטָאִים.

לְלַמֵּד אֵיךְ לִשְׁהוֹת מִסְפַּר רְגָעִים עַל עָנָן
וְלִנְשֹׁם.
לִצְלֹל תַּחַת גַּל שֶׁל זַעַם
עַד יַעֲבֹר עוֹד יוֹם.

'תַּפְסִיקִי לִהְיוֹת מַפְחִידָה!'
צוֹרַחַת בְּעֹז יַלְדַּת הַשְּׁכֵנִים.
אָזְנִי כְּרוּיָה אֶל דְּמָמָה
מַחְשִׁידָה.

הָרְחוֹבוֹת רֵיקִים מֵאָדָם,
עִיר רְפָאִים.
מָה מִתְחוֹלֵל בְּחַדְרֵי חֲדָרִים?

גּוּפִי, גַּם הוּא רֵיק
זוֹעֵק.