מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

חיי גינה / גל נתן


*
מלכת הגינה היא ללא ספק הדמות הנוראית ביותר בגינת הכלבים. היא גם יושבת ראש קבוצת הווטסאפ של הגינה. כל הכלבים נכנסים למתח בנוכחותה. היא צועקת לכלב הגזעי קצוץ הזנב שלה כל מיני הוראות כגון: "כן! לא! קדימה!" כאילו הוא לא יודע להתנהג כמו כלב ללא ההוראות הבלתי פוסקות שלה. יש בה מין התלהבות לחיים שמייד מכניסה אותי לדיכאון. בקיץ היא לובשת שמלות פרחוניות בגוון צהבהב ובחורף מעילים פרוותיים מוגזמים. נדמה לי שהיא רווקה, אבל אני לא בטוחה בכך משום שמעולם לא נכנסתי איתה לשיחת עומק. שוחחנו רק פעם אחת. דנוּ בהשתייכות הגינה לפארק הירקון ולא לעיריית תל-אביב. היא הסבירה לי שזה עניין משמעותי. לדבריה, היא כבר רודפת חודשים רבים אחרי אנשי פארק הירקון כדי שיסדרו ניקוז לשלולית שנקווית לאחר הגשמים, והכלבים הלא ממושמעים נכנסים אליה ומתלכלכים. לעיתים אני מדמיינת אותה עושה סקס וצועקת בהתלהבות "כן! לא! קדימה!"
*
לבחור האחרון שיצאתי איתו היו רעיונות שנויים במחלוקת בנוגע ליחסי האדם והכלב. הוא טען שגידול כלבים תורם להתפרקות מארג החיים החברתי בעיר. שאנשים מפתחים יחסים עם כלבים במקום זה עם זה. הוא צפה עתיד בו בני אדם יקיימו יחסי מין עם כלבים ויתחתנו איתם בעירייה או משהו בסגנון. אני מניחה שדברים כאלה כבר מתרחשים באמריקה. בכל אופן כשהוא היה מגיע אלי היינו יורדים יחד לגינה והוא היה מתבונן בעניין באופן שאספתי את הקקי של הכלבים בשקית שחורה. את מעשיי ליווה בקריאות עידוד שלא הבנתי אם היו ציניות: "יופי. כל הכבוד. תאספי את הקקי." פעם אחת כשעבדתי עד מאוחר הוא הציע להוציא את הכלבים במקומי. קצת חשדתי בהצעה אבל החלטתי ללכת על זה. נתתי לו המון הנחיות עד שכבר הותש וביקש ממני להפסיק. כשחזרתי בלילה, שאלתי איך היה הטיול לגינה והוא סיפר שאסף את הקקי, צילם אותו ושלח לכל מיני חברים שלו. שאלתי אם אפשר לראות את התמונה ואכן היה שם צילום של הקקי אסוף בשקית שחורה. אחרי חודשיים נפרדנו.
*
פעם אחת פגשתי בגינה מישהו שנראה דווקא די אטרקטיבי. הוא פנה אליי ואמר: "הכלב שלי משלשל." אמרתי לו: "אני מצטערת לשמוע. זה קורה לפעמים." שתקנו ולא ידעתי איך להזרים את השיחה משם. בסוף הוא הציל את המצב ושאל: "איך זה לגדל שני כלבים?" עניתי שזה בסדר גמור. חייכנו קצת ולרגע חשבתי שאולי אנחנו מתקדמים לאיזשהו מקום ואז ראיתי את הכלב הזקן שלי מתחיל לעשות פוזות ולנהום על כלב צעיר ושרירי. בדרך כלל הרגעים האלה עוברים בשלום אבל לא כך היה באותו יום. הכלב הצעיר והשרירי התחיל ללעוס את כלבי הקשיש. עזבתי את הבחור הדי אטרקטיבי ורצתי אל הכלב שלי שכבר היה ממש בתוך הפה של הכלב השני ושלפתי אותו משם. עזבנו את הגינה ומאז לא ראיתי שוב את הבחור. הכלב שלי ניצל בנס ורק כבודו נפגע.
*
לכלבתי סופי יש בעיה לעשות את הצרכים שלה עם רצועה. לולא הבעיה הזאת סביר שלא הייתי פוקדת את הגינה, אלא פשוט מטיילת עם הכלבים ברחוב. גם בגינה לוקח לה זמן רב לבחור את המקום המושלם והיא חוקרת כל פינה עד שהיא מוצאת את זאת הראויה לקקי שלה. לפני שהיא מתחילה לעשות את הפעולה עצמה היא נוהגת לחוג סביב עצמה פעמים רבות, סיבובים ימינה ואז שמאלה ואז שוב ימינה ורק אז עושה. יכול להיות שפרויד היה אומר עליה שיש לה קיבעון אנאלי. ייתכן שזה קשור לכך שגדלה אצל זמר מהז'אנר הים התיכוני. ככל הנראה היא חרבנה בסלון ביתו במגדלי היוקרה והוא כעס עד שהשליך אותה לרחוב וכך מצאה את עצמה ב"תנו לחיות לחיות" ברמלה ובסוף הגיעה אליי עם הקיבעון האנאלי. כל הסיפור סוקר בהרחבה במדורי הרכילות ובתוכנית של גיא פינס, כולל תמונת פפרצי של הכלבה סופי עם אותו זמר נודע. דוגמנית לוחמת זכויות כלבים פרסמה פוסט שמגנה את הזמר על כך שלקח את הכלבה הלא גזעית והשליך אותה לאשפתות ולאחר מכן רכש כלבה גזעית קטנה ומפונפנת. לא מזמן פגשתי כלבנית צעירה וסיפרתי לה שהכלבה שלי לא עושה את הצרכים עם רצועה וגם על כל הפולחן שלה לפני החרבון והכלבנית אמרה שאנחנו כולנו כל כך פגיעים, במיוחד כשאנחנו מחרבנים. וזה נכון.
*
בניגוד אליי, הכלבים שלי דווקא יוצרים קשרים משמעותיים עם אנשים בגינה. לאחרונה סופי התחברה עם בחורה ארגנטינאית חטובה שתמיד עונדת תכשיטים מרשרשים. נדמה לי שהיא מדריכת זומבה או משהו דומה. הבחורה ככל הנראה הבחינה בשמה של סופי הכתוב על הרצועה, שכן כשהיא רק מתקרבת מרחוק לגינה, היא קוראת בשמה במבטא ארגנטינאי עליז. כלבתי רצה לכיוונה בכל פעם והן מתחבקות ומתנשקות כאילו היו אחיות שהופרדו בלידתן. לאחר מכן סופי מסובבת את הישבן שלה לכיוונה והיא מלטפת את ישבנה בצורה כמעט ארוטית. זה גרם לי לחשוב שאולי היה משהו בתיאוריה של הבחור ההוא שיצאתי איתו, על כך שיחסי אדם-כלב מחליפים את היחסים האנושיים. לא שוחחתי אף פעם עם הארגנטינאית למרות שהיא חופנת את הישבן של סופי באופן שמעולם לא חפנתי שום ישבן, לא של כלב ולא של אדם.

 

העין של הצמח הטורף / גל נתן

עָבַר זְמַן וְהָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ יַצִּיבָה.
כְּמוֹ הַגֵּיְזֶר Old Faithful
שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי רָאֲתָה בְּיֶלוֹסְטוֹן פַּארְק.
אֲנַחְנוּ מְטַיְּלִים בְּפַּארְק אַחֵר עִם הַכַּלְבָּה
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָהּ.
וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים.
וְיֵשׁ רְגָעִים שֶׁהָעַיִן הַשְּׁלִישִׁית שֶׁלִּי
מִתְחַבֶּרֶת עִם שֶׁלְּךָ וְזֶה יָפֶה.
וְזֶה יוֹתֵר מֵהַדְּבָרִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי.
אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֶתְרַגֵּל לְכָךְ
שֶׁלִּפְעָמִים פּוֹרֵחַ בִּי פֶּרַח רַע.
זוֹ הַגִּנָּה שֶׁלִּי שֶׁפּוֹרְחִים בָּהּ לִפְעָמִים
פְּרָחִים רָעִים וַאֲנִי צְרִיכָה לַעֲקֹר אוֹתָם
אוֹ לְהַשְׁלִים אִתָּם (מָה שֶׁיַּגִּיעַ קֹדֶם).
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים זָרְעוּ אוֹתָם
וְהֵם פּוֹרְחִים שְׁחֹרִים וְהֵם אוֹמְרִים
דְּבָרִים שֶׁמַּקְפִּיאִים אוֹתִי מִיָּד.
וְאֵיכְשֶׁהוּ בְּתוֹךְ כָּל זֶה אַתָּה נִשְׁאָר עוֹמֵד.
מַבִּיט בָּעַיִן שֶׁל הַצֶּמַח הַטּוֹרֵף.
וְזֶה יָפֶה וְזֶה יוֹתֵר מֵהַדְּבָרִים שֶׁבִּקַּשְׁתִּי.

 

חתיכות מהפאזל / גל נתן

בַּיָּמִים הַהֵם הָיָה חַם מִדַּי
וּמַשֶּׁהוּ הָיָה לֹא בְּסֵדֶר בַּגּוּף.
כָּל נִסָּיוֹן שֶׁלְּךָ לְהִתְקָרֵב,
נִגְמַר בְּכִמְעַט רֹאשׁ עָרוּף.
הַסַּכִּין שֶׁלִּי מְצֻפָּה בְּסֻכָּר.

וּבַיָּמִים הַהֵם הָיְתָה מַגֵּפָה
שֶׁלֹּא סִפְּקָה אֶת רַעֲבוֹנִי
וְאַחֲרֶיהָ בָּאָה מִלְחָמָה
וְאַף טִיל לֹא נָפַל עַל בֵּיתִי
וְחַמְסִין וּפַרְשָׁנֵי חֲדָשׁוֹת
וָדָם נוֹזֵל מִפִּיהֶם
וַאֲנִי הִקְפַּדְתִּי לְהִתְיַשֵּׁב
לְיַד נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס
וּלְדַמְיֵן שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת –
לְסַפֵּר לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי בִּשְׁלִיטָה.

וּבַיָּמִים הַהֵם יָדַעְתִּי
שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בְּטוֹבָתִי.
זֶה הָיָה כִּמְעַט בִּלְתִּי נִסְבָּל.
הַגּוּף הָיָה בִּלְתִּי נִסְבָּל.
וַאֲנִי רָצִיתִי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.
אֲבָל הַבַּיִת הִצְמִיחַ שִׁנַּיִם רָעוֹת.

וּבַיָּמִים הַהֵם הָיִיתִי סוֹטָה
וְרָצִיתִי לַעֲסֹק בְּתַחְבִּיבַי הַסּוֹטִים –
לְדַמְיֵן מַחֲלוֹת וּלְסַדֵּר
וִיטָמִינִים בְּקַלְמַר הַתְּרוּפוֹת.
הַגּוּף נֶחְדַּר וְנִבְדַּק.
הַכֹּל הָיָה כִּמְעַט בְּסֵדֶר,
הַכֹּל הָיָה כִּמְעַט טוֹב מְאוֹד.
הַבְּדִיחוֹת שֶׁלִּי הִצְחִיקוּ אוֹתְךָ.
לִטַּפְתָּ אֶת עַצְמוֹת הָאַגָּן הַבּוֹלְטוֹת.
זוֹ יַד אֱלֹהִים שֶׁמַּעֲלִימָה
חֲתִיכוֹת מֵהַפָּאזֶל
זֶה לֹא אַשְׁמָתִי.

בַּיָּמִים הַהֵם בַּסּוֹף
הַגּוּף סִדֵּר אֶת עַצְמוֹ –
עֵדוּת לְכָךְ שֶׁחֹמֶר
גָּמִישׁ מֵרוּחַ.
אִמָּא שֶׁלִּי הִצִּיעָה
שֶׁאֶקְנֶה לְעַצְמִי סַנְדָּלִים
לַחְגֹּג אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp