נעורים על קו-רקיע / מיכאל רייך

פַּטִּישֵׁי הָאוֹר הִכּוּ לְלֹא רַחֵם בְּעֵינֵינוּ
מִן הַחוּץ פְּנִימָה, וּבַחֲזָרָה
זִרְמֵי חַשְׁמָל חִפְּשׂוּ אֶצְבְּעוֹתֵינוּ, חִפְּשׂוּ
נָתִיב, גָּוֶן וְצֶבַע אֶל הָאוֹתִיּוֹת,
וַאֲפִילוּ אֶל הַמִלִּים הַלֹּא נֶאֱמָרוֹת
שֶׁבְּלִבֵּנוּ
הָרוּחַ כִּסְּתָה בְּחוֹל עִקֵּשׁ אֶת יְמֵי הַחֹל
עַד הָפְכָם בְּנוֹכְחוּת הַגֶּשֶׁם הַמַּרְוֶה
רְבָדִים-רְבָדִים שֶׁל אֲמִירוֹת מְמִסּוֹת
כּמוֹ פֶּלֶא קַרְסְטִי,
אֹהֶל הַסַּיָּרִים הִרְטִיט קַלּוֹת לְעוּמָתֵנוּ
כְּמוֹ הֶאֱזִין לִצְלִילָהּ הֶעָדִין שֶׁל מַפּוּחִית הַפֶּה
כְּמוֹ הָיָה קוֹרֵא עֲתִידוֹת נִפְעָם מוּל פְּנֵי
אַהֲבָתֵנוּ הָעִקֶּשֶׁת, הַבִּלְתִי מִדָּתִית.

גַּם כְּשֶׁרָחֲקוּ נְעוּרֵינוּ
עֲדַיִן נוֹתַר בִּי צִמָּאוֹן יָשָׁן
לְנוֹף יַלְדוּתִי שֶׁנִּצְלַק עִם הַשָּׁנִים אַךְ נִשְׁאַר תָּמִיד יָרֹק
וּבִזְכוּתוֹ אֲנִי שָׁר וּמְסַפֵּר וְחוֹלֵץ
מֵימִיָּה תְּפוּחַת נִגּוּן,
ובִזְכוּתוֹ אֲנִי תְּפִלָּה
שֶׁיַּעֲבִירֵנִי בְּתֹם, בְּיֹשֶׁר
קַו יָשָׁר אֶחָד בֵּין נְקוּדָה לִנְקוּדָה.