מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

שירים / דקלה סיון חיון

מתוך וידויים של רוצחת סדרתית: ניילון

אִמָּא, לֹא הָיִית צְרִיכָה לִשְׁבֹּר אֶת תִּקְרַת הַזְּכוּכִית מֵעָלַיִךְ
רַק לִשְׁמֹר עַל גַּרְבּוֹנַיִךְ שְׁלֵמִים.
בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים כָּל הַגְּבָרִים תָּרוּ אַחַר הַנַּיְלוֹן לְרַגְלַיִךְ.
אָבִיךְ, חַסְרֵי הַפָּנִים תַּחַת יָרֵחַ עַל גְּדֵרוֹת תַּיִל ,
אוֹ הַכְּבִיסָה שֶׁשִּׁחֲרָה לְבִרְכַּיִךְ סְפוּגָה זֶרַע וָדָם
מִבַּעַל הַחוֹזֵר עִם שַׁחַר בְּלִי לוֹמַר מִלָּה.

אַחַר כָּךְ, נִשְׁאַרְתִּי רַק אֲנִי
מְנַסָּה לִתְפֹּס רַכָּבוֹת אֶל זְרוֹעוֹתַיִךְ
תָּמִיד בַּזְּמַן הַלֹּא נָכוֹן.

לִקּוּק אֶצְבַּע וּמְתִיחַת רֶגֶל
אֵיךְ כָּמַהְתְּ אֶל תַּיִל, אֵיךְ עָרַגְתְּ אֶל יָרֵחַ
עֶשְׂרוֹת חֲצָאִיּוֹת מִינִי תְּלוּיוֹת לְצַד בְּגָדַי
אַךְ תָּמִיד בָּחַרְתְּ בְּאִמָּא שֶׁלִּי
סִגְרִי לִי אֶת הָרִיצְ'רָץ' אֲנִי מְאַחֶרֶת
תַּכְנִיסִי אֶת הַבֶּטֶן, אֲנִי מְקַטֶּרֶת
מְגֵרַת נְחָשִׁים שְׁקוּפִים
וְתַחְתֶּיהָ מְגֵרַת הַשִּׁירִים שֶׁלִּי
כְּשֶׁצְּחוֹק מִתְגַּלְגֵּל הָיָה קָרוֹן שֶׁהִתְנַתֵּק מֵעֶצֶב
וְאַהֲבָה הָיְתָה שִׁכְחָה שֶׁל אוֹתוֹ הַקָּרוֹן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה גְּבָרִים לֹא דָּפְקוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת
לָק שָׁקוּף הִצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת הַזְּמַן.

בְּרֶגַע שֶׁיָּכֹלְתִּי אֶת גַּרְבּוֹנַיִךְ עָטִיתִי עַל פָּנַי.
הָרַכֶּבֶת שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי אֵלַיִךְ
לוֹקַחַת אוֹתִי מֵאָז
הֲכִי רָחוֹק שֶׁאֶפְשָׁר מִמֵּךְ.

 

מתוך וידויים של רוצחת סדרתית: חצאית

לִפְעָמִים הָעוֹלָם מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּסִיבוּב שָׁלֵם שֶׁל חֲצָאִית.
שֶׁקֶט. אֵין קוֹל מְרִיבוֹת. רַק נְשִׁיפוֹת שְׁאִיפוֹת וְדִפְדּוּף נְיָרוֹת
אַבָּא שׁוֹטֵף אֶת הַסְּטֵיְשְׁן בַּחֲנִיָּה בַּמִּטְבָּח אִמָּא
קוֹרֵאת מוֹדְעוֹת אֵבֶל, מְעַשֶּׁנֶת אֵירוֹפָּה בִּצְרוֹרוֹת.

אֲנָחָה מִסְתּוֹבֶבֶת יוֹצֵאת חֲצָאִית מְנַסָּה נַעֲלֵי עָקֵב דֻּגְמָנִית
אִמָּא בַּמִּטְבָּח אֵירוֹפָּה בִּצְרוֹרוֹת – אַל תָּרוּצִי בַּמַּדְרֵגוֹת!
מְגֵרָה מְדַדָּה רוּצִי רוּצִי לֵב הוֹלֵם וְהַנְּיָר בּוֹרוֹת
אַנְטִילוֹפָּה מְאֹהֶבֶת מְנַתֶּרֶת עַל אַרְיֵה מְיֻזָּע.

מַגִּישָׁה צַוָּארָהּ – קַח אוֹתִי לְאִשָּׁה!
אַךְ הוּא לֹא מֻרְעָב לֹא אָב, חַיָּה.
דּוֹחֶה אוֹתָךְ מֵעָלָיו וְהַחֲצָאִית רְטֻבָּה מִשֶּׁתֶן אוֹ דִּמְעָה
הוּא צוֹעֵק אֲבָל אַתְּ כְּבָר לֹא שׁוֹמַעַת מִלָּה

שֶׁקֶט. אֵין קוֹל מְרִיבוֹת. נְשִׁיפוֹת שְׁאִיפוֹת וְדִפְדּוּף נְיָרוֹת
שָׁם לְצַד הַסְּטֵיְשְׁן הַכְּחֻלָּה חֲצָאִיתֵךְ הִשְׁלִימָה סִיבוּב סְבִיב הָעוֹלָם.

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp