מֹאזְנַיִם

מוראד / עמוס נוי

מוּרַאד זוֹכֵר דְּבָרִים

שֶׁלֹּא קָרוּ מֵעוֹלָם:

עֵצִים שֶׁגָּדְלוּ בִּמְהֻפָּךְ

בְּתוֹךְ אֲגַם קָפוּא

שׁוֹלְחִים שָׁרָשִׁים שְׁחֹרִים

אֶל שָׁמַיִם לְלֹא שֶׁמֶשׁ

עָרִים, עָרִים שֶׁצָּרְחוּ

כְּמוֹ צִפּוֹרִים נִטְרָפוֹת

נְזִירוֹת שֶׁהֶאֱכִילוּ אֶת הַמֵּתִים

בְּכַפּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חֶרֶס

מוּרַאד רַק בֶּן עֶשֶׂר

אֲבָל הוּא כְּבָר מַחֲזִיק בַּזִּכָּרוֹן

אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ הוֹפֶכֶת לְצֵל

וְצִפּוֹרִים שֶׁל בַּרְזֶל מְדַבְּרוֹת

בְּקוֹלוֹת צְהֻבִּים וַאֲדֻמִּים

בָּעֲרָפֶל הַסָּגֹל מוּרַאד זוֹכֵר

שֶׁפַּעַם אַחַת אָהֲבוּ אוֹתוֹ

וְכִסּוּ אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכָה חַמָּה

מוּרַאד זוֹכֵר אֵיפֹה קָבְרוּ אוֹתוֹ

מוּרַאד זוֹכֵר אֶת הֶעָתִיד