מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

צייר: רוני סומק

ויסלבה שימבורסקה
מפולנית: רפי וייכרט


מאוהבים

כֹּה שְׁקֵטִים אָנוּ עַד שֶׁנּוּכַל לִשְׁמֹעַ
שִׁיר-זֶמֶר שֶׁהוּשַׁר אֶתְמוֹל:
"אַתְּ תֵּלְכִי בָּהָר, אֲנִי בַּגַּיְא…"*
וְאַף שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים – אֵינֶנּוּ מִשְׁתַּכְנְעִים.

חִיּוּכֵנוּ אֵינֶנּוּ מַסֵּכָה לְתוּגָה
וּנְדִיבוּתֵנוּ אֵינֶנָּה וִתּוּר.
אָנוּ חוֹמְלִים עַל הַלֹּא-אוֹהֲבִים
יוֹתֵר מִדַּי.

כֹּה נִפְעָמִים אָנוּ זֶה מִזֶּה,
וּמָה יוּכַל לְהַפְעִים יוֹתֵר?
לֹא קֶשֶׁת בַּלַּיְלָה.
לֹא פַּרְפַּר עַל שֶׁלֶג.

וּכְשֶׁאָנוּ נִרְדָּמִים,
בַּחֲלוֹם אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים.
אַךְ זֶה חֲלוֹם טוֹב,
אַךְ זֶה חֲלוֹם טוֹב.
כִּי בְּסוֹפוֹ מִתְעוֹרְרִים.

________
* השורה לקוחה משיר-עם פולני המתאר גבר ואישה צעירים שהולכים בדרכים נפרדות ורק המוות מאפשר להם להתאחד בקבר משותף.

אֶלָּה בשמיים *

הִתְפַּלְּלָה לֵאלֹהִים,
הִתְפַּלְּלָה בְּלַהַט,
שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתָהּ
לְנַעֲרָה לְבָנָה מְאֻשֶּׁרֶת.
וְאִם מְאֻחָר מִדַּי לִתְמוּרוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה,
אָז לְפָחוֹת, אֱלֹהִים, רְאֵה אֶת מִשְׁקָלִי
וְהַפְחֵת מִמֶּנּוּ לְפָחוֹת חֵצִי.
אוּלָם הָאֵל הָרַחוּם אָמַר "לֹא".
רַק הִנִּיחַ יָד עַל לִבָּהּ,
הִסְתַּכֵּל בִּגְרוֹנָהּ, לִטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ.
כְּשֶׁהַכֹּל כְּבָר יִסְתַּיֵּם – הוֹסִיף –
תָּסֵבִּי לִי שִׂמְחָה בְּבוֹאֵךְ אֵלַי,
נֶחָמָה שְׁחֹרָה שֶׁלִּי, גֶּדֶם-עֵץ מְזַמֵּר.*

_______________

* השיר נכתב לזכרה של הזמרת אלה פיצג'רלד. מטפורת העץ הגדום בשורה האחרונה מתייחסת לניתוח שעברה שלוש שנים לפני מותה ושבמהלכו נכרתו שתי רגליה בשל מחלת הסוכרת.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp