דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
לא עומדת / שהם סמיט
כרמל גת לא עומדת בכיכר הבימה. כרמל גת לא מרגישה את קרני שמש החורף. כרמל גת לא אומרת לעצמה: איזה מזל שלא שכחתי את משקפי השמש, שלבשתי חולצה דקה. כרמל גת לא מסתנוורת מהריצוף הבהיר. כרמל גת לא מתבוננת בעץ שעל גבעת הדשא. כרמל גת לא מתבוננת במשפחה הקטנה שצועדת בקומפוזיציה קלאסית – אבא, אמא וילדה קטנה באמצע – וחושבת ״איזה חמודים״, גם לא בזוג מבוגר, בלי סטייל, עם קפה טו־גו ושקיות מאפים. כרמל גת לא אומרת לעצמה: תכף, כשישבו במקום שלעברו הם צועדים בנחישות, יהיה להם חם רצח, יתקלפו. כרמל גת לא תוהה אם הזרוע הגברית הפנויה שכעת נשלחת לחבוק את כתפי האישה היא ביטוי של רוך או של בעלות. כרמל גת לא מחליטה להביט לכיוון השני, אל הגינה המונמכת. כרמל גת לא שואלת את עצמה אם ויוולדי עדיין מושמע שם. כרמל גת לא עוקבת במבטה אחרי מישהו שמוריד לשם שני כיסאות פלסטיק מגושמים, צהובים. כרמל גת לא שואלת את עצמה מתי יחזור הצהוב להיות צבע רגיל. כרמל גת לא שואלת את עצמה כמה מבין האנשים הרבים שיצאו מביתם לכיכר ישנו רע. כרמל גת לא נוזפת בעצמה שכנראה שוב שכחה לכבות את המזגן בחדר השינה, על כך שהדליקה אותו מלכתחילה. כרמל גת לא נותנת לכלב קטן מעורב שרץ, רצועתו האדומה נגררת אחריו, להוליך את מבטה לכיוון פסל העיגולים וצמרות הפיקוסים ברוטשילד. כרמל גת לא מריחה את הבושם החזק מדי של זאת שעברה פה כרגע. כרמל גת לא שואלת את עצמה למה אנשים מרגישים צורך להתבשם. כרמל גת לא חשה קרבה לאישה מבוגרת בכיסא גלגלים שקשרה אליו שני סרטים צהובים. כרמל גת לא סופרת סרטים צהובים, סיכות צהובות. כרמל גת לא מקשיבה לדברי מארגנות המיצג המבקשות לתלות את המבט בנקודה אחת ולהשאירו שם. כרמל גת לא מחייכת לעצמה כשמבטה נתלה ב־M הצהובה של מקדונלד׳ס בנקודת המפגש בין רוטשילד למרמורק. כרמל גת לא שואלת את עצמה אם קטע הרחוב שבדרום הכיכר נקרא מרמורק או ״הבימה״. כרמל גת לא רואה את האוטובוסים שעוברים בכביש ומסתירים את ״לחמנינה״. כרמל גת לא חושבת על איך כשאת חיה בעיר ומכירה אותה כאת כף ידך את יודעת בדיוק מה עומד מאחורי מה. כרמל גת לא חושבת על קפה ב״לחמנינה״. כרמל גת לא מחייכת בקטנה אל הצלם למרות שהמארגנות ביקשו להשתדל לא לחייך, לעטות מבט רציני. כרמל גת לא שואלת את עצמה: כמה פעמים עוד אעמוד בכיכר הזאת, בבגדים שחורים, מדגמנת זכויות אדם? כרמל גת לא חושבת: השם הזה שבמסגרת השחורה יכול היה להיות השם שלי.