מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

חרוזות, פואמה / לילך גליל


תל השומר. 30 בדצמבר 2020–6 בפברואר 2021

1.
מָה אֲנִי עוֹשָׂה מָה אֲנִי עוֹשָׂה. אֲנִי פּוֹעֶלֶת. אֲנִי נְמַסָּה. עוֹשָׂה כְּבִיסָה. עוֹשָׂה כֵּלִים. שׁוֹכֶבֶת עַל סַפָּה. מָה אֲנִי לֹא עוֹשָׂה כְּדֵי לָנוּחַ. מָה אֲנִי לֹא עוֹשָׂה כְּדֵי לִנְשֹׁם. כְּדֵי לִחְיוֹת. כְּדֵי לִחְיוֹת בְּלִי לַעֲשׂוֹת. לְהָנִיחַ יָד עַל הֶחָזֶה וּלְעַסּוֹת.
2.
מָה נִכְתָּב מִתּוֹכִי כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים הֵם אִתִּי וַאֲנִי קְבוּרָה בַּחוֹל. אֲנִי רוֹצָה לָמוּת בְּחַיַּי וְלָלֶדֶת אוֹתִי מֵחָדָשׁ בְּלִי גּוּף וּבְלִי אֵם וּלְלֹא כַּוָּנָה, רוֹצָה מִין הֱיוֹת מְקֻדָּשׁ. אֲנִי לֹא נְזִירָה וְלֹא אָחוֹת אֲנִי בֶּאֱמֶת יְתוֹמָה וְאֵין לִי אֵלִים וְאֵין לִי תְּפִלּוֹת רַק אוֹתִיּוֹת שֶׁל שָׂפָה עַתִּיקָה. מִי יִמְשֶׁה אוֹתִי מֵהַיָּם אַחֲרֵי שֶׁיְּפֻזַּר בּוֹ אֶפְרֵךְ? אֵיךְ אֶמְשֶׁה אוֹתִי מִתּוֹךְ וְרִיד הַיּוֹמְיוֹם שֶׁאוֹסֵף אֵלָיו אֶת מוֹתֵךְ?
3.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְמִי אֲנִי כּוֹתֶבֶת, לָךְ אוֹ אֵלַי. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְמָה אֲנִי כּוֹתֶבֶת וְאֵיךְ זֶה מֵזִין אֶת חַיַּי. כָּרֶגַע בָּאוֹת בִּי מִלִּים חֲרוּזוֹת מְלַטְּפוֹת אֶת לִבִּי הֶעָיֵף, חָגוֹת מִסְּבִיבִי וְשׁוֹמְרוֹת עָלַי שֶׁלֹּא אֶתְעַלֵּף.
4.
בְּלִי מִלִּים אֵין חַיִּים, בְּלִי הַנִּגּוּן אֵין לִי תְּשׁוּקָה. אֲנִי מִתְמוֹדֶדֶת לְלֹא שְׁנֵיהֶם וְצוֹלֶלֶת עָמֹק לַמִּטָּה. כְּשֶׁאֲנִי מִחוּץ לָהּ, עַל שְׂפַת הַיָּם, כְּמוֹ עַכְשָׁו, הֵן רוֹקְדוֹת מִסְּבִיבִי, הַמִּלִּים, חֲרוּזוֹת חֲרוּזוֹת וּשְׁקוּלוֹת וְתוֹמְכוֹת מַחֲזִיקוֹת אוֹתִי בַּחַיִּים. אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לִלְכֹּד. לַעֲצֹר. לֹא מְסֻגֶּלֶת לִפֹּל. לֹא יְכוֹלָה לְוַתֵּר עַל הַקָּצֶה הַזֶּה, הַיָּכוֹל. הַשֶּׁמֶשׁ לוֹפֶתֶת אוֹתִי אַדִּירָה וְהַחוֹל הַלַּח מִתְקַשֶּׁה. לֹא יְכוֹלָה לָלֶכֶת מִכָּאן לְלֹא מַעֲנֶה.
5.
שְׁחָפִים לְבָנִים בְּשָׁמַיִם כְּחֻלִּים. שֶׁמֶשׁ שׂוֹרֶפֶת בַּחוֹל. אֲנִי בִּבְגָדַי כּוֹתֶבֶת אוֹתִי מוּל יָם שֶׁאֵינֶנּוּ כָּחֹל. הַחוֹף מְלֻכְלָך, הַקֶּצֶף יָרֹק, הַסְּלָעִים נָפְלוּ מִלְּמַעְלָה. הַכְּאֵב דַּק וְנִמְצָא, וְאֵין לִי שׁוּם יְקִיצָה.
6.
07:45. מָה קוֹרֶה מָה קוֹרֶה כְּלוּם לֹא קוֹרֶה הַכֹּל קוֹרֶה חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַמַּלְאָךְ בְּיַד אֱלֹהִים בִּידֵי מִי? רוּחַ גְּדוֹלָה רוּחַ גְּדוֹלָה בּוֹאִי וּקְחִי גַּם אוֹתִי כִּי הַגּוּף מִתְפּוֹרֵר מִמֵּילָא. 14:00 וְאַתְּ יְשֵׁנָה. שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת. לָמָּה שְׂפָתַיִךְ קְפוּצוֹת? אַתְּ כַּנִּרְאֶה מוּכָנָה. כַּנִּרְאֶה גַּם אֲנִי. וּבְכָל זֹאת הַלְּחִיצָה עַל הַהֶדֶק אֵינֶנָּה קַלָּה. אַתְּ שׁוֹכֶבֶת שְׁלֵמָה בְּגוּפֵךְ הֶחָסֵר הַמַּחְסִיר פְּעִימָה וְכָל הַנִּילוּס הָאָדֹם מְמַלֵּא אֶת בִּטְנֵךְ הַלְּבָנָה.
7.
אֵיךְ בָּאָה מָנִיקוּרִיסְטִית פֵּדִיקוּרִיסְטִית עָשְׂתָה לָךְ צִפָּרְנַיִם יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּאָדֹם בּוֹהֵק טִפּוֹת קְטַנּוֹת מְעֻשֹּׂות בַּקְּצָווֹת שֶׁל יָדֵךָ. אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיעַ לְשָׁם נָטוּרָל, אָמַרְתְּ בְּבֵית הַחוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָאן, לָעוֹלָם. עַל הַסָּדִין מֻנָּחוֹת טִפּוֹת דָּם יָדֵךָ בִּזְמַן שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָאֵשׁ שֶׁתֹּאכַל אֶת גּוּפֵךְ.
8.
אָז מָה כָּל הַחֲרוּזִים הָאֵלֶּה שֶׁקּוֹפְצִים עָלַי וְנִקְלָעִים כְּמוֹ רֶשֶׁת הֲגָנָה. לְמָה אֲנִי זְקוּקָה לְמָה כְּשֶׁכָּל מִלָּה נִתֶּכֶת לָרִצְפָּה, כְּמוֹ פְּנִינָה הִיא מְקַפֶּצֶת אֵי לְאָן וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִתְפֹּס אוֹתָהּ וּלְהַחְזִיר אוֹתָהּ לְכָאן. הַחֲרוּזִים עוֹבְרִים דֶּרֶךְ הָרֶשֶׁת, מְנַתְּרִים, כְּמוֹ שִׁנַּיִם לְבָנוֹת הֵם מְאַבְּדִים שְׁלִיטָה, אַךְ לֹא, הֵם כָּאן עֲדַיִן נִשְׁעָנִים עַל הַשִּׁיטָה – לִכְתֹּב לִזְרֹם לַחְרֹז מִשְׁקָל קָבוּעַ וְנָלוֹז, הַהַרְגָּשָׁה טִפְּשִׁית יַלְדִּית, אֲנִי רוֹצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר אַךְ מַשֶּׁהוּ כּוֹפֶה אוֹתִי אֵלָיו מַהֵר, הִשָּׁאֲרִי, הוּא מְצַוֶּה, כּוֹרֵךְ אֶת מִפְרְקֵי יָדַי מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב, קוֹשֵׁר, לֹא מְאַפְשֵׁר לִי לְנַעֵר – אֲנִי קוֹפֶצֶת וְיָדַי כְּפוּתוֹת, אֲנִי נוֹפֶלֶת וְרוֹאָה שְׁחֹרוֹת, אֲנִי שׁוֹכֶבֶת הַקְּשָׁרִים מִתְרוֹפְפִים, כְּמוֹ חוּט שֶׁל נְתִיחָה נָמֵס בַּגּוּף לְתוֹךְ הָעוֹר וְהַוְּרִידִים.
9.
הַדָּם אוֹזֵל הַגּוּף נֶחֱלָשׁ. הַמִּכְתָּמִים שֶׁמִּתְחָרְזִים, הַאִם הֵם מִתְבַּזִּים? מְאַכְזְבִים? בָּאָה רוּחַ מַתְפִּיחָה מֵחָדָשׁ כָּרִיּוֹת מַבָּטִים זִכְרוֹנוֹת יְשָׁנִים שֶׁקָּמִים וְעוֹלִים מְבַקְּשִׁים לְנַחֵם. כֻּלָּם מְכִינִים לָנוּ אֹכֶל סָלָט וְלֶחֶם עוּגָה וּמָרָק מְבִיאִים גַּם קָפֶה מְמַלְּאִים אֶת הַגּוּף יָפֶה. סָבְתָא, אֲנִי אוֹכֵל בִּשְׁבִילֵךְ, בַּעֲמִידָה – אוֹמֵר לָךְ בְּנִי, וְ אַתְּ לוֹחֶשֶׁת: תּוֹדָה.
10.
וְאָז אַתְּ הוֹזָה. וְאֵין לִי גִּישָׁה. עוֹלָמֵךְ צִבְעוֹנִי וּרְחַב יְרִיעָה יָדַיִךְ עוֹלוֹת בְּרִקּוּד אֶצְבָּעוֹת נוֹשְׁרוֹת אֶל פַָּנַיִךְ, שׁוֹתְקוֹת. וְאָז פִּיךְ מְדַבֵּר, לוֹחֵשׁ שְׁאֵלָה לְחִישָׁה שְׁאֵלָה, הָרֹאשׁ נָע אֶל הָאוֹר וְהָעַיִן פְּקוּחָה. עַכְשָׁו הִיא רוֹאָה. וְנִכְבֵּית. הָעוֹלָם חֲלָבִי וּמָתוֹק כְּמוֹ חֲלַב הָאֵם הַגְּדוֹלָה, הוֹזָה בְּעַצְמָהּ עַל אִמָּא-טוֹבָה-דַּיָּה שֶׁלְּאַף אַחַת מֵאִתָּנוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה.
11.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּצֵל צַמָּרוֹת בְּיָדַיִם שְׁמוּטוֹת, בַּגִּנָּה. בַּחֶדֶר מִמּוּל מִטָּתֵךְ תָּלוּי שָׁעוֹן וְאַתְּ מַבִּיטָה. נִתְלֵית עַל מְחוֹגָיו, לַיְלָה וָיוֹם, מַצְבִּיעָה וְנִמְתַּחַת, יָדֵךְ הוֹדֶפֶת אֲוִיר וּמַרְפָּה. הַסִּימָן הַיָּחִיד לְלֶכְתֵּךְ תִּהְיֶה הַקְּרִיאָה.
12.
כְּשֶׁאַתְּ נֶאֱחֶזֶת, רוֹשֶׁמֶת אֶת שְׁמוֹת הַתְּרוּפוֹת וְאֶת סֵדֶר יוֹמֵךְ, הַקֶּמֶט מֵעַל הַשָּׂפָה מַעֲמִיק אֶת מָה שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת מִתּוֹכֵךְ. נַעֲלֵי הַבַּיִת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלָּךְ, שְׁתֵּי כְּבָשִׂים עֲצוּמוֹת עֵינַיִם, מְרַפְּדוֹת אֶת רַגְלַי. קָנוּ לָךְ אוֹתָן שְׁנֵי יְלָדַי. חֳמָרִים מְמַלְּאִים אֶת בִּטְנֵךְ, וַאֲנִי נִגֶּשֶׁת לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֵט מִיָּדֵךְ.
13.
הַתַּחֲזִית קוֹדֶרֶת; בְּיוֹם רְבִיעִי בַּלַּיְלָה צָפוּי גֶּשֶׁם לָרֶדֶת.
14.
מִי הַבַּת וּמִי הָאֵם? אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי יָד, מַחֲזִיקָה וּמַרְפָּה. אֲנִי מַצְמִידָה אוֹתִי אֶל לֶחְיֵךְ, זוֹחֶלֶת פִּתְאוֹם לְתוֹךְ מִטָּתֵךְ. עַכְשָׁו אֲנִי לֹא מַפְרִיעָה.
15.
הַמִּלִּים נֶעֶלְמוּ מֵהַפֶּה. נֶעֶלְמוּ מֵהָרֹאשׁ. אֲנִי מְנַסָּה לִמְצֹא אוֹתָן בְּתוֹכֵךְ – וְהֵן אֵינָן. מִסְתַּבֵּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת מִכָּאן בְּיַחַד אִתָּן.
16.
לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת. הָרוּחַ מִשְׁתּוֹלֶלֶת. הַגֶּשֶׁם דּוֹפֵק וַאֲנִי לֹא פּוֹתַחַת אֶלָּא לְעַצְמִי. נִכְנֶסֶת בְּשֶׁקֶט וּמִתְקָרֶבֶת לְאַט אֶל עֵין הַסְּעָרָה, אֶל הָעַיִן הַשְּׁלִישִׁית שֶׁלִּי. כְּמוֹ מוּל עֵינִית בַּדֶּלֶת, בְּדִיּוּק בֵּין שְׁתֵּי הָעֵינַיִם, אֲנִי עוֹמֶדֶת בִּפְנִים וּמְצִיצָה בִּי עוֹמֶדֶת בַּחוּץ.
17.
נִמְצֵאת וְלֹא נִמְצֵאת. קְצָרִים בַּמֹּחַ, הִבְהוּבִים, וְהַמַּהוּת שֶׁלָּךְ שֶׁמִּתְגַלֵּית. מַהוּ זֶה שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ? וַהֲרֵי בְּתוֹכֵךְ אַתְּ גְּדֵלָה כְּמוֹ בּוּעַת אֲוִיר חֲדָשָׁה מִתְמַלֵּאת וְעוֹלָה. הַאִם אַתְּ רוֹאָה אֶת מָה שֶׁהַחַיִּים מַסְתִּירִים מֵעֵינֵינוּ? מְגַלָּה מְחוֹזוֹת חֲדָשִׁים שֶׁעוֹד לֹא נִגְלוּ לְפָנֵינוּ? הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁתִּקְּחִי אוֹתִי אִתָּךְ, אֲבָל תֵּכֶף אֵין שְׁתֵּינוּ.
18.
אֲנִי לְבַדִּי לְיָדֵךְ וְאַתְּ בְּאֵיזֶה סְבַךְ. הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁזֶּה יִקְרֶה בִּשְׁנָתֵךְ אֲבָל נִרְאֶה שֶׁזֶּה קְצָת יוֹתֵר מְסֻבָּךְ. יֶשְׁנָה תְּעָלָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר בָּהּ, כְּמוֹ בַּלֵּדָה, לִזְחֹל כְּמוֹ חַיָּה, בְּחִישָׁה מְלֵאָה, וְרַק בְּסוֹפָהּ. אֲנִי כּוֹתֶבֶת, בּוֹכָה, מְכַוֶּנֶת אוֹתָךְ וְאוֹתִי לְעֵבֶר הַמְּחִלָּה.
19.
שְׁנֵי עַמּוּדִים אַחֲרוֹנִים נוֹתְרוּ בַּמַּחְבֶּרֶת. הַאִם כְּשֶׁאֲסַיֵּם אוֹתָהּ עֲדַיִן תִּהְיִי כָּאן? הֱיוֹתֵךְ הַמִּתְפּוֹגֵג הוֹלֵךְ וּמִתְעַצֵּם; גּוּפֵךְ מִתְכַּלֶּה וְאַתְּ גְּדֵלָה, יָדַיִךְ עַל מִצְחֵךְ, אַתְּ שָׁטָה, מַנִּיחָה לִי לִכְתֹּב, לֹא מִתְבַּיֶּשֶׁת, לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת, מוּבֶסֶת, כְּנוּעָה. הִנֵּה אַהֲבָתֵךְ אֵלַי בּוֹקַעַת וְעוֹלָה.

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp