מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

חיימון הפרח והציפורתול / נעם פרתום

הוּא הֵרִיחַ לִי אֶת הַצִּפּוֹרְתּוּל
וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם-נִיחוֹחַ שֶׁל קָמֶמְבֵּר בַּאֲרוֹן נַעֲלַיִם.
מִתַּחְתֵּנוּ צָחֲקוּ שְׁלוּלִיּוֹת שָׂשׂוֹת אֱלֵי גֶּשֶׁם
וְהַצִּפּוֹרְתּוּל שֶׁלִּי הִתְיַלֵּל בְּיִחוּם מִתְפַּנֵּק
וּפָרַשׂ כָּנָף אֶל פְּנִים כַּף יָדוֹ

כָּכָה הָיִיתִי: פּוֹעֶמֶת בְּתוֹךְ יַד סִירַת הַמִּפְרָשׂ
שֶׁל חַיְמוֹן הַפֶּרַח שֶׁלִּי. הַגֶּבֶר הַזֶּה שֶׁאֲנִי מַכִּירָה
עַל בֻּרְיוֹ כְּבָר כִּמְעַט עֶשֶׂר שָׁנִים. הַגֶּבֶר הַזֶּה
שֶׁאֲנִי מַטְמִינָה אֶת רֹאשִׁי הַקָּטָן כְּאַרְנָב מִתְרַפֵּק

בְּמַחְבּוֹא גֻּמְחַת כְּתֵפוֹ. הַגֶּבֶר שֶׁכְּשֶׁכַּפּוֹת יָדָיו נִהְיוּ
לְקֶרַח עֵקֶב שׁוֹאַת הָאַקְלִים הַמִּתְבַּהֶלֶת עָלֵינוּ עִם
הַחֹרֶף הַמַּקְפִּיא לְהַפְתִּיעַ הַזֶּה שֶׁלָּהּ, הִצַּעְתִּי לוֹ
בְּפָמִילִיאָרִיּוּת אַגָּבִית שֶׁל מְיֻדָּעִים וָתִיקִים

שֶׁיַּפְשִׁיר אֶת צֶמֶד הַגְּלִידִים שֶׁלּוֹ בְּתַנּוּר בֵּינְיְרֵכַי.
הוּא הִשְׁחִיל אֶת יָדָיו מִתַּחְתַּי וְחִיֵּךְ בְּסִפּוּק כְּאוֹמֵר:
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן בְּיַחַד!
הַגֶּבֶר הַזֶּה שֶׁשִּׁלְשׁוֹם צָעַק אֵלַי: אַתְּ, שֶׁרוֹאָה אוֹתִי

בֶּאֱמֶת, אַתְּ, שֶׁיּוֹדַעַת עַל כָּל מְעַרְבּוֹלוֹת חֶרְדוֹתַי וּקְשָׁיַי,
אַתְּ – אַל תַּגִּידִי לִי שֶׁאֲנִי קוֹל – אַתְּ שׁוֹמַעַת?!
הִשְׁתַּתַּקְתִּי וְהִתְעַשַׁתִּי. הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ מִיָּד. לֹא הִרְשֵׁיתִי
לְפָאסוֹן הַסְּטְרוֹנְג-אֵנְד-סַיְלֶנְטַיְפּ שֶׁלּוֹ לְבַלְבֵּל אוֹתִי.

קָלַטְתִּי הַכֹּל: אֶת יוֹמוּלֶדֶת 40 שֶׁלּוֹ שֶׁמְּנַשֵּׁב עַל
הַמִּפְתָּן; אֶת אָבִיו הַמֵּת שֶׁהָלַךְ מֵאִתָּנוּ לִפְנֵי אוֹטוֹטוֹ
שָׁנָה וְהוֹתִיר אַחֲרָיו שְׁנֵי שׁוֹפָרוֹת רְחָבִים וַחֲלוּלִים
שֶׁמְּחַכִּים לְהִתְמַלֵּא בִּקְרִיאַת גֶּבֶר חֲדָשָׁה; אֶת נְקִישׁוֹתֶיהָ

הַתּוֹבְעָנִיּוֹת שֶׁל כְּמִיהָתֵנוּ הַמִּתְהַדֶּקֶת אֶל הַלֵּב לְהֵרָיוֹן
וִילָדִים בְּדִירָה חֲמוּדָה מִשֶּׁלָּנוּ (שֶׁתִּדְרֹשׁ מַשְׁכַּנְתָּא).
הִתְבָּאֵר לִי בְּבַת אַחַת הַצֹּרֶךְ הַבָּהוּל שֶׁלּוֹ לְהִתַּמֵּר
לְזָכָר אַלְפָא, וּבַד בְּבַד נִבְּטוּ אֵלַי הַלַּחַץ וְהַפַּחַד

שֶׁהַדְּחִיפוּת הַנַּפְשִׁית הַזֹּאת מוֹלִידָה. בְּמַכָּה
הִתְבַּקֵּעַ בְּתוֹךְ רַחְמִי הָאֲבַטִּיחַ הַגָּדוֹל וּפָרְצָה
מִמֶּנּוּ בַּמַּפָּץ הָאִשָּׁה שֶׁחִכִּיתִי לִהְיוֹת כָּל חַיַּי. לְמַעֲנוֹ.
הַיַּלְדָּה הַמְּנֻתֶּקֶת שֶׁמִּסְתַּפֶּנֶת בְּשִׁרְיוֹן הַצָּב מוּצַף

אוֹרוֹת הַדִּיסְקוֹ שֶׁלָּהּ – אֵינֶנָּה; מַדְרֵגוֹת הַקֶּצֶף
שֶׁמְּדַלְּגוֹת עַל הָאַרְצִי יָשָׁר אֶל תּוֹךְ בְּרֵכַת הַגַּלִּים
הַשּׁוֹצֶפֶת שֶׁל הָרוּחַ – נָמוֹגוּ. פִּתְאוֹם אֲנִי בָּלַבּוּסְטֶה
בְּעַמָּהּ שֶׁמְּכִינָה לַגֶּבֶר שֶׁלָּהּ קְצִיצוֹת בְּרֹטֶב, מְנַקָּה

אֶת הַבַּיִת וּמוֹרִידָה אֶת הַזֶּבֶל. פִּתְאוֹם אָקוּטִי לִי יוֹתֵר
מִכֹּל לְהַחְזִיק אֶת מִבְצַר הַבַּיִת עַל תִּלּוֹ בִּשְׁבִילוֹ – כְּדֵי
שֶׁיּוּכַל לָלֶכֶת לְאִבּוּד בְּחָפְשִׁיּוּת וְלָצֵאת מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי
אִישׁ בּוֹגֵר. גֶּבֶר. בְּגָלָקְסְיַת תֵּלְאָבִיב שֶׁבָּהּ כָּל חֲבֵרֵינוּ

בְּמַעַרְכוֹת יְחָסִים פְּתוּחוֹת-פּוֹלִי-מְאַפְשְׁרוֹת וַעֲסוּקִים
בִּלְתַזְמֵר לְעַצְמָם סְטוּצִים וְסִימְפוֹנְיוֹת רִגּוּשִׁים מֵהַצַּד
בְּטִינְדֶּר, בּוֹעֵר לִי לִלְחֹשׁ לוֹ בִּצְרָחָה שֶׁלֹּא מִשְׁתַּמַּעַת
לִשְׁתֵּי פָּנִים: אֵין אַף אֶחָד בָּעוֹלָם שֶׁאֲנִי רוֹצָה

שֶׁיַּכְנִיס לִי אֶת חַיְמוֹן הַפֶּרַח לַצִּפּוֹרְתּוּל,
מִלְּבַדְּךָ

סוד המחלה (לא בשורות טובות)

סוֹד הַמַּחֲלָה עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין אִמָּא שֶׁלִּי כְּמוֹ רֵיחַ חָלָב חָמוּץ בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת. אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר לָהּ אֲבָל הַיְּדִיעָה שֶׁאֲנִי חוֹלָה תִּגְרֹם לָהּ צַעַר אָיֹם וְנוֹרָא. צַעַר שֶׁעָלוּל לַהֲפֹךְ בִּן רֶגַע
לְכַעַס כְּשֶׁתִּקְלֹט שֶׁכְּבָר אַרְבַּע שָׁנִים אֲנִי כָּכָה וְעַד עַכְשָׁו לֹא אָמַרְתִּי מִלָּה. תָּבִינוּ. לַמַּחֲלָה הַזֹּאת יֵשׁ יַחֲסֵי צִבּוּר גְּרוּעִים. עֲדַת דֵּעוֹת קְדוּמוֹת אוֹפֶפֶת אוֹתָהּ כְּרוּחוֹת רָעוֹת. קוֹרְאִים לָהּ כְרוֹנִית, חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא, נִוּוּנִית, גּוֹרֶמֶת לְנָכוּת. אִם אִמָּא שֶׁלִּי רַק תִּשְׁמַע אֶת שֵׁם הַמַּחֲלָה הַמְּפֹרָשׁ כְּשֶׁהוּא מְיֻחָס אֵלַי, הִיא תִּתְפָּרֵק לְגוֹרְמִים בּוֹ בַּמָּקוֹם בְּזַעֲקוֹת שֶׁבֶר. אֲנִי יוֹדַעַת. הִיא תַּהֲפֹךְ לִמְקוֹנֶנֶת, תַּחְבֹּשׁ אֵפֶר לְרֹאשָׁהּ כִּרְעָלָה שְׁחֹרָה, תִּתְכַּסֶּה זֵעַת אֵימָה, תִּגְרֹב חוֹל בְּנַעֲלֶיהָ, תִּקְרַע אֶת חֲבַרְבּוּרוֹת שִׂמְלָתָהּ. אִמָּא תִּפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה, תִּרְקַע בָּרַגְלַיִם וְתִשְׁאַג, תַּכֶּה בָּאֲדָמָה בִּסְחַרְחֹרֶת פּוֹעֶמֶת, בִּפְרָאוּת מְבֹהֶלֶת כְּמוֹ בְּתֻפֵּי קוֹנְגָּה לוֹהֲטִים. זֶה בֶּטַח נִשְׁמָע יֻמְרָנִי מֵהַצַּד לַחֲזוֹת כָּךְ אֶת תְּגוּבָתוֹ שֶׁל הַזּוּלָת. אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת אֶת נֶפֶשׁ הוֹרָתִי יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר כִּמְעַט. מְחֻיְשֶׁנֶת אֵלֶיהָ מִיּוֹם הִוָּלְדִי בְּאַמְפְּלִיטוּדוֹת מִילִימֶטְרִיּוֹת, לוֹמֶדֶת בְּשַׁקְדָנוּת אֶת טֵרוּפָהּ, רְגִישׁוּיוֹתֶיהָ, חֶרְדוֹתֶיהָ, כְּבָר 33 שָׁנָה. הִיא תָּגִיב בְּהִיסְטֶרְיָה. בִּקְרִיאָה אוֹבְּסֵסִיבִית סַיְבֶּרְכוֹנְדֶרִית בָּרֶשֶׁת, בִּלְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי 50 פַּעַם בְּיוֹם. הִיא תַּגִּיד שֶׁהִיא לֹא יְשֵׁנָה טוֹב בַּלַּיְלָה. שֶׁהִיא דּוֹאֶגֶת. תִּתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַצְמִיִּים כְּאִלּוּ זוֹ הִיא הַמִּסְכֵּנָה בְּה' הַיְּדִיעָה. הִיא תְּסַפֵּר לְכָל הָעוֹלָם עַל בִּישׁ הַמַּזָּל שֶׁלָּהּ (שֶׁלִּי) כּוֹלֵל לְסַבְתוּשׁ שֶׁהִיא אִשָּׁה בַּת 92 עִם שֶׁבֶר בִּלְתִּי מִתְאַחֶה בַּיָּרֵךְ וְכִסֵּא גַּלְגַּלִּים תְּמִידִי וּפִילִיפִּינִית וּפִצְעֵי לַחַץ מֵרֹב שְׁכִיבָה בַּמִּטָּה וּמָה הִיא צְרִיכָה עַל הַלֵּב שֶׁלָּהּ בְּנוֹסָף אֶת פִּצְעֵי הַלַּחַץ שֶׁל הַמַּחֲלָה שֶׁלִּי וְכָל הַמִּישֶׁבֵּירֵךְ הַזֶּה עַכְשָׁו. וְגַם אִמָּא לֹא צְרִיכָה. הִיא בּוֹדֵדָה וּמְמֻרְמֶרֶת וְאֻמְלָלָה וַאֲפִלּוּ כֶּסֶף לָטוּס קְצָת לְחוּ"ל אֵין לָהּ. וְגַם כָּכָה הִיא חוֹשֶׁשֶׁת נוֹנְסְטוֹפּ לְאַחְיָנִי הָאוֹטִיסְט הַמָּתוֹק שֶׁתֶּכֶף יִהְיֶה בֶּן 12 וַעֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ לִקְרֹא אוֹ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם וְכָל הַזְּמַן רַק מְמַלְמֵל לְעַצְמוֹ וְרָץ מִצַּד לְצַד וְאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ הַמְּרַצֶּדֶת לְרֶגַע אֶחָד, וּמָה יִהְיֶה. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אֲנִי מְרַחֶמֶת עַל אִמָּא יוֹתֵר אוֹ חוֹשֶׁשֶׁת מִפְּנֵי רַחֲמֶיהָ עָלַי. כָּל הָעִנְיָן יִגְרֹם לָהּ צַעַר אָיֹם וְנוֹרָא וּפָּנִיקָה וְאָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹת וּקְשָׁיֵי נְשִׁימָה. וּמִצַּד שֵׁנִי אִם אִמָּא תַּעֲשֶׂה מֵהַמַּחֲלָה שֶׁלִּי אֶת אֶחָד מֵהַטָּרָרָמִים הַאֶפִּיִּים הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁלָּהּ אוּלַי זֶה יַעֲזֹר גַּם לִי לְהַרְגִּישׁ סוֹפְסוֹף. דַּרְכָּהּ. אוּלַי אַצְלִיחַ לְשַׁחְרֵר וְלוּ בִּמְעַט אֶת הַפְּחָדִים שֶׁמְּקַנְּנִים בִּי כְּמוֹ גּוֹזָלִים מְסֻיָּטִים עִם מַשְׁתִּיקֵי קוֹל וּבָּאט פְּלַאגְז בְּיַשְׁבַן הַנֶּפֶשׁ מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים, אַחֲרֵי הָאֵם אָר אַי הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ הַדּוֹקְטוֹר אָמַר לִי "לְצַעֲרִי אֲנִי לֹא אִישׁ בְּשׂוֹרוֹת". פָּרָדוֹקְס הַמַּחֲלָה עוֹמֵד בֵּינִי לְבֵין אִמָּא שֶׁלִּי כְּמוֹ מַעֲלִית מְפֻצֶּצֶת אֲבַק שְׂרֵפָה שֶׁנִּתְקְעָה בַּקּוֹמָה הַמֵּאָה וְנִמְצֵאת עַל סַף הִתְרַסְּקוּת. הַסּוֹד מֵגֵן עָלַי וּמְרוֹשֵׁשׁ אוֹתִי רִגְשִׁית בּוֹ בַּזְּמַן. אֲנִי לְכוּדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, בְּבוּעַת הַמַּחְבּוֹא, כְּמוֹ עֵץ בְּלִי חַמְצָן. חַגְוֵי הַסֶּלַע וְהַיּוֹנָה מְפַרְפְּרִים לִי בַּגָּרוֹן כְּקַפְּצוֹן רַעֲשָׁנִי שֶׁנִּמְצָא בְּסַכָּנַת הִתְלַקְּחוּת וּבֵינְתַיִם אֲנִי בּוֹעֶרֶת בַּמַּחְשַׁכִּים. לֹא יְכוֹלָה לִנְשֹׁם. וַהֲכִי גָּרוּעַ, בִּגְלַל סוֹד הַמַּחֲלָה נִמְנַע מִמֶּנִּי הַכִּשָּׁרוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי כְּבַת אָדָם:
לְשׁוֹרֵר כְּלוֹמַר, לְהַתְחִיל לְרַפֵּא אֶת עַצְמִי
בְּמִלִּים

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp