דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים
זינאידה פָּלבָנוֹבָה / תרגמה מרוסית: חמוטל בר-יוסף
בצומת
זוּג אֶתְיוֹפִּים בְּאֶמְצַע הָעִיר.
עַל גַּב הָאִשָּׁה תִּינוֹק
בְּמַעֲמַקֵּי סְמַרְטוּטִים.
רֹאשׁוֹ הַקָּטָן כֵּהֶה, אֲזוֹבִי.
הַחֵשֶׁק לָגַעַת רַב מֵהָכִיל.
אֲנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי מַעֲבָר חֲצָיָה.
זְמָן רַב מִשּׁוּם מָה אֵין אוֹר יָרֹק.
אֲנִי לֹא מִתְאַפֶּקֶת, נוֹגַעַת, לוֹטֶפֶת
רֹאשׁ קָטָן שֶׁל תִּינוֹק.
קָשִׁיחַ וְגָמִישׁ תַּחַת יָדִי.
הַכִּסּוּי הַמַּדְהִים הַנִּרְדָּם
כְּבָר מוּכָן לְחַיֵּי בֶּן-אָדָם!
הָאִשָּׁה זָהֲרָה לִי: "תּוֹדָה!"
הַגֶּבֶר הִבְהִיק: "תּוֹדָה!"
וְאָמַרְתִּי כְּמוֹ מְקוֹמִית: "שָׁלוֹם!"
יֵשׁ לָנוּ שְׁנֵי צְמָתִים אֲצִילִים,
לָאֶחָד קוֹרְאִים פּוּשְׁקִין, אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ',
הַשֵּׁנִי הִנֵּהוּ נִקְרָא עִבְרִית.
וְאָנוּ הוֹלְכִים בְּרֹב אֹמֶץ,
וְהַיָּרֹק אֵינוֹ מִתְחַלֵּף.
וְלִבְנִי יֵשׁ עַכְשָׁו חֲבֵרָה –
נַעֲרָה דַּקִיקָה מֵאֶתְּיוֹפְּיָה.
זרוֹת
ללִילה גוֹלצר
בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּסִים,
לֹא רָחוֹק מִן הַכִּכָּר הָאֲדֻמָּה,
צוֹחֲקוֹת כְּמוֹ מְשֻגָּעוֹת
שְׁתֵּי יְדִידוֹת,
שְׁתֵּי סְטוּדֶנְטִיּוֹת לְשֶׁעָבַר,
שְׁתֵּי מוֹסְקְבָאִיוֹת לְשֶׁעָבַר,
עַכְשָׁיו שְׁתֵּי זָרוֹת –
אֲמֶרִיקָנִית וְיִשְׂרְאֵלִית.
הֵן נִפְרָדוֹת זֶה עַתָּה,
הֵן הָלְכוּ לְדַרְכָּן זֶה עַתָּה,
לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים,
לַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת.
הַיּוֹם לִשְׁתֵּיהֶן
כּוֹאֶבֶת הַבֶּטֶן מִצְּחוֹק.
הָאוֹטוֹבּוּס בָּא
שְׁתֵּיהֶן מִתְנַפְּלוֹת
זוֹ עַל זוֹ בְּחִבּוּק.
זֶה לֹא הַמִּסְפָּר.
צוֹחֲקוֹת.
עוֹד אוֹטוֹבּוּס מַגִּיעַ
וְשׁוּב הַדּוֹדוֹת נִפְרָדוֹת.
שׁוּב זֶה לֹא זֶה.
מַצְחִיק עַד בְּלִי נְשׂא.
וּמַצְחִיק עוֹד יוֹתֵר
שֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
וְגַם – תִּסְתַּכְּלִי –
אוֹ-טוֹ-טוֹ יֵרֵד גֶּשֶׁם
וְהַזִּקְנָה מִתְקָרֶבֶת
וּבִכְלָל לֹא בָּרוּר
אִם תִּפָּגֵשְׁנָה אֵי פַּעַם שׁוּב
שְׁתֵּי הַזָּרוֹת הַלֹּא רְצִינִיּוֹת הֲלָלוּ
בָּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּצְחִיק עַד טֵרוּף.
אוֹטוֹבּוּס עִם הַמִּסְפָּר הַנָּכוֹן
מוֹעֵךְ אֶת הַצְּחוֹק.
חוֹטֵף אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם.
עַל הַשְּׁנִיָּה יוֹרֵד שֶׁלֶג רִאשׁוֹן.
חפץ חשוד ליד הכותל
כַּנִּרְאֶה עַכְשָׁו כְּבָר לֹא נוּכַל
לִבְכֹּת אֶל חֵיק הָעִיר.
חֵפֶץ חָשׁוּד לְיַד כֹּתֶל הַדְּמָעוֹת.
הַמִּשְׁטָרָה רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר לְבַדָּהּ
עִם מִטְעַן הַחַבָּלָה.
חֵפֶץ חָשׁוּד.
טוֹב יִהְיֶה אִם יִתְבָּרֵר
שֶׁזֹּאת סְתָם אֲבֵדָה רְגִילָה,
אֲבָל יֵשׁ סִכּוּי, בְּכָל זֹאת
שֶׁזֹּאת סְתָם שִׂנְאָה רְגִילָה.
מִישֶׁהוּ הִכְנִיס אוֹתָהּ לְתִיק יָשָׁן
שֶׁעָלוּל לְהִתְפּוֹצֵץ עוֹד רֶגַע.
יֵשׁ סִכּוּי
שֶׁהַשִׂנְאָה הֲכִי פְּשׁוּטָה שֶׁל מִישֶׁהוּ
תָּעִיף לָאֲוִיר
אֶת הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי
וְאֶת אֶבֶן הַפִּנָּה שֶׁלְּיָדוֹ
וְאֶת כָּל מוֹסְדוֹת עוֹלָמֵנוּ.
הָאֲוִיר בְּעַצְמוֹ יָעוּף לָאֲוִיר
אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.
פָּתְחוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְכֹתֶל הַדְּמָעוֹת.
אֵין אַזְעָקוֹת, אֵין צְעָקוֹת.
יְהוּדִים, עֲרָבִים, אֱלֹהִים –
בּוֹאוּ נֵלֵךְ לִבְכּוֹת.
מחר בבוקר
כְּמוֹ לַהַט מִשְׂרְפוֹת אֵירוֹפָּה
נָשַׁף חַמְסִין עַל יִשְׂרָאֵל.
כְּמו אוֹתוֹ עָשָׁן אֵירוֹפִּי מוּזָר
כִּסָּה אֹבֶךְ יָבֵשׁ אֶת אַדְמַת הַקֹּדֶש.
כְּצֵל הַמָּוֶת הַיְּהוּדִי הֶעָצוּם
רָבַץ לַיְלָה עַל מִשְׁכְּנוֹת הַיְהוּדִים.
מָחָר עִם שַׁחַר יָבוֹא בֹּקֶר –
בֹּקֶר יוֹם הַשּׁוֹאָה.
וְכָל הַצְּוָחוֹת שֶּׁלִּפְנֵי הַמָּוֶת,
מֻתָּכוֹת כְּאַחַת
תִּפְרֹצְנָה בְּקוֹל אַדִּיר וְנִמְשָׁךְ.