גיליון זה, המוקדש לחיים נחמן ביאליק לרגל מאה וחמישים שנותיו, המתין בסבלנות לתורו לאורך כל השנה הראשונה לפעילותנו כעורכות מאזנים. מה שלא צפינו היה שהגיליון החגיגי, הממלכתי הזה, שמוקדש למשורר הלאומי, שהיה גם מייסד "מאזנים", יתפרסם דווקא בעיצומו של אחד המשברים הלאומיים הקשים ביותר שידעה המדינה; משבר שמשפיע ישירות גם על התרבות העברית שביאליק היה הפטרון הגדול שלה, ושעצם קיומה עומד בימים קשים אלה בסימן שאלה.

בקיץ 1910, ביושבו בדירת נופש בפרברי אודסה, נבעה מעטו של חיים נחמן ביאליק סדרה של שירי עם הומוריסטיים קלילים, ושמונה מהם שיגר לידידו אלתר דרויאנוב כדי שידפיסם בשבועון העולם שבעריכתו.

אנשים דתיים, כמוני, חיים בעולם צפוף תפילות. מרגע שאנו קמים בבוקר ותפילת ״מודה אני״ בפינו, עוד לפני שיצאנו מהמיטה ועד הרגע שנלך לישון וקריאת שמע על המיטה על שפתינו. ולא רק שלוש תפילות, וברכות לפני ואחרי האוכל. ככל שהיום נישא יותר מבחינה רוחנית יש בו יותר מילים ותפילה. בשבת יש יותר תפילות מביום רגיל, בחג – יותר מבשבת. בימים נוראים – ראש השנה, יום כיפור וסוכות – אנו מבלים ימים שלמים בבית הכנסת, אפופים תפילות עתיקות, יפהפיות מאין כמותן, עד שיש ימים ורגעים שנקראים לפי התפילות שנאמרות בהם: מליל ״זכור ברית״ עד ליל ״כל נדרי״ וזמן ״נעילה״ ותקופת הסליחות. האדם המאמין עטוף בטלית עשויה מילים.

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / צ'ארלס סימיק מאנגלית: כרמית רוזן לבדר את הכנרית נוֹצוֹת צְהֻבּוֹת, הַאִם בֶּאֱמֶת אַתְּ מְזַמֶּרֶת לַשּׁוֹטֵר

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שני שירים בעקבות ביאליק / ענת לוין בערוב היום כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה, אַתְּ מְנַקֶּרֶת פָלָאפֶל בְּפִּתָּה,

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים ויולט / תהל פרוש "יש בעולם כפר שאנן, מוקף חומת יערים, ולכפר רקיע תכלת, בלי מצרים רקיע,

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים הפטיש של ביאליק / רוני סומק בְּיָאלִיק תָּקַע בְּפַטִּישׁוֹ מַסְמְרִים וְלִפֵּף בְּרֹאשָׁם חַבְלֵי כְּבִיסָה גַּם בִּשְׁבִיל לְנוֹפֵף

שָׁלוֹם לְכֻלָּם. הַיּוֹם אֲנִי אֶשְׂמַח לְלַמֵּד אֶתְכֶם אֶת הַשִּׁיר "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ" שֶׁל בְּיָאלִיק, מִיָּד אַחֲרֵי הַפָּתִיחַ

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שירים / אורית נוימאיר פוטשניק על שפת הנהר עַל שְׂפַת הַנָּהָר בְּאוֹקְסְפוֹרְד בַּרְוָזִים קְרֵבִים לַגָּדָה, יוֹדְעִים בְּוַדַּאי

בספר דברים שבעל פה שנרשם מפי ביאליק, מופיע גם הציטוט הבא: "כל לשון יש לה סימבוליקה שלה, ואין המלה מקבלת את הוראתה השלמה אלא במשפט השלם. למשל, אצל הנוצרים קשורה המלה 'אם' באסוציאציות שונות. אצל העברי אין הדבר כן". טענת ביאליק כי המילה אֵם חסרה בעברית, או עבור הדובר העברי, את האסוציאציות שיש למילה בנצרות הקתולית (הנסמכת על פולחן הבתולה), מופיעה כאן כדרך אגב, כדי להסביר תופעה לשונית רחבה.

מֹאזְנַיִם דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים שלושה שירים מקיץ 2018 ושיר אחד מחורף 2019 / אנה הרמן המנדלה השחורה של נגה צָלַלְתְּ אֶל

בדרך חזרה מהים נתקלה מירב בכותל מסותת אבנים כתומות שלא הכירה. היא העבירה אצבעותיה על האבנים המחוספסות והתקדמה עם הכותל מזרחה, עד שהגיעה לשלט המציין את בית העלמין טרומפלדור. על אף השעה, שער בית העלמין היה פתוח. וכך, מגבת על שכמה ובגד הים שלה עודנו נוטף מים, נכנסה פנימה.