דבר העורכת / מיכל חרותי

אני שמחה על ההזדמנות שניתנת לי כאן, בכתב העת הוותיק בארץ, שפועל ברציפות משנת 1929, לתת במה ליוצרים נפלאים.
שנים ארוכות פעלתי כעורכת ספרות מקור בהוצאות הספרים המובילות וניסיתי בין היתר לקדם קולות חדשים, ולסייע לדור הבא של הספרות בדרכו להיות הדור הבא. גם לפני עשור ויותר זו לא היתה משימה קלה, אולם כיום המצב בשוק הספרים קשה מתמיד. ההוצאות בהיותן גוף מסחרי מתקשות לפרסם ספרי ביכורים, קובצי סיפורים קצרים, ספרי שירה ומסות – ז'אנרים לא מסחריים בהגדרה.  זו כנראה אחת הסיבות לפריחה הנוכחית של כתבי העת, שמשמשים במה חלופית והכרחית ומשרתים צורך דוחק של הקהילה הספרותית. חלקם מציגים אג'נדה ברורה, חלקם מייצגים תת-קבוצות ספרותיות, חלקם בעלי קו אוונגרדי, חלקם עוסקים רק בשירה, ורובם עושים עבודה נהדרת ללא כוונת רווח מלבד הכרה, ואולי גם קצת יוקרה. "מאזנים" שואף להיות במה מרכזית בתוך העשייה הזאת, שתביא לידי ביטוי את מגוון הקולות והזרמים השוקקים והפועמים במרחב הספרותי, והם אכן שוקקים, למרות כל הקשיים.
בהקשר זה אני רוצה להודות לקודמי בתפקיד, מתן חרמוני, שהחזיר את הרלוונטיות של "מאזנים" אל מרכז השיח וקידם מגמות שאשמח להמשיך לקדם, כמו עידוד הכתיבה המסאית שכה חשובה בעיניי להעמקת השיח הספרותי ולחידוד הפרספקטיבה על הכתיבה.
בכל גיליון אשתדל להביא לידי ביטוי בפריסה רוחבית, רב גונית ורב גילית, קולות מאבני היסוד לצד קולות מתהווים, ובתווך את קולו של דור הביניים, במגוון סגנונות וסוגות. החומרים רובם ככולם חדשים ומקוריים, ובכל גיליון יופיעו גם יצירות ביכורים של יוצרים מוכשרים שכדאי לשים לב אליהם.
אני מודה לצביקה ניר, לדורית זילברמן ולעצמון יניב על האמון שנתנו בי כשקראו לי לדגל. אני רואה את המנדט שניתן לי כאן כשליחות שהיא המשך ישיר לקווים שהנחו אותי בכל השנים שבהן ליוויתי כותבים מאחורי הקלעים.

אני גאה אם כן להציג בפניכם גיליון המכיל חומרי קריאה משובחים ומגוונים, שמתפרסמים כאן לראשונה: סיפורים קצרים מאת דרור בורשטיין, אריאלה גולדמינץ, רוני גלבפיש, נטליה ויזלטיר, ירון פריד, אופיר עוז ודקלה קידר; רשימה של עטרה אופק על מיץ פטל, גיבור ילדותנו; מאמר של עמרי הרצוג על הודו כמושג בספרות הישראלית; מסה אישית של אורין מוריס על ביקורת הספרות; פרגמנטים בכתובים של מיה טבת-דיין; שירים חדשים מאת הדס גלעד, תום הדני-נוה, עומר ולדמן, תהילה חכימי, שחר מריו-מרדכי, לאה פילובסקי, ושירת הביכורים של יונת רום; פואמה של יהושע סובול; ופרק מתרגום של משה רון לרומן של מתיאס אנאר, זוכה פרס גונקור.

את היוזמה היפה והמבורכת של מתן חרמוני לארח בשער הגיליונות אמנים ישראליים אני מבקשת להמשיך. בקדנציה הנוכחית תהיה להם גם נגיעה כזו או אחרת לספרות.
האמנית רותי הלביץ-כהן שמתארחת בגיליון הזה מקיימת דיאלוג רב שנים עם הסופר, המחזאי והמשורר יהושע סובול. על הכריכה האחורית טעימה קטנה-גדולה מחלל התערוכה המשותפת לשניהם במוזיאון הרצליה. בשער הקדמי – עבודתה של הלביץ-כהן "לאה גולדברג" (שתמיד תישאר המשוררת האהובה עלי) מתוך תערוכת פורטרטים שתיפתח בחודש הבא. (פרטים בגב הגיליון.)

שלכם באהבת הספרות,
מיכל חרותי