מֹאזְנַיִם

דבר העורכת

  כשזורקים לאנשים כותבים את צמד המילים "שפת אם", עמוד השדרה שלהם מזדקף והגוף ניעוֹר ודרוך.

  שפת אם, השפה הראשונה שלנו, היא השפה שאנו מדברים וחולמים בה. היא גם השפה המטאפיזית שדרכה למדנו איך לחיות.

  גיליון מאזנים קיצי זה מתכתב עם המונח שפת אם על רבדיו הגלויים והנסתרים: השפה העברית וההגירה אליה וממנה; צורת הסיפר העברית שפושטת ורוקמת צורה; שפת האם כפרסונה נשית שמגוננת ומכילה את ילדיה; וכמי שמזמינה על עצמה תדיר מרד ובגידה.

  השירים, סיפורי הפרוזה והמסות שהודפסו בכתב העת שלפניכם עוסקים ביחסי אמהות ובנות ובמתח בין השפה ללשון הגופנית, אך לא מסתפקים רק במתחמי החניכה הצפויים.

  שפת האם כאן מתפשטת לצדדים ומרטיבה את שולי הדפים, כשמעליה מרחפים נושאים נוספים כמו התאהבות, התבגרות, אובדן וזיכרון.

  בין הדפים תגלו מסות של דנה אמיר ומירי רוזובסקי, שירים מאת ריטה קוגן, לריסה מילר, סיגל בן יאיר וצור גואטה, רשימות מאת איילת צברי, ארנה קזין ומיכל בן-נפתלי, וסיפורים קצרים מאת יאנה פבזנר, עמרי חורש, ערן בר-גיל ומעין איתן. ואלו רק קצה הקרחון. מתחתיו טמונים עשרות טקסטים נוספים.

  כתב העת מאזנים גאה לאצור את מיטב הקולות הכותבים בעברית, וכן להעניק מקום לכותבים חדשים שלהם זהו פרסום ראשון. הרי אין לנו שפה אחרת, והיא עצמה – המלכה האם.

שלכם

עורכת מאזניים
שרי שביט