דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

דבר העורכת

“החברוּת לא ניחנה בדרמטיות הרגשית של הקנאה, בהמתנה החרֵדה של התשוקה, באכזבה הצורבת של הכמיהה, אבל יש בה עומק, הבנה וחופש״ – כך כתבה הסוציולוגית אווה אילוז במסה שהקדישה לחברות בשנת 2016 ושהתפרסמה – כמה אירוני, דווקא לכבוד ולנטיינז דיי – חגם האולטימטיבי של הלא־חברים, הלוא הם המאוהבים.

  בזמנים הסוערים, האפלים, מורטי העצבים ומעוררי החרדה האלה, זמנים שכל כולם, כך נראה, התמסרות מתמשכת לדחפים הראשוניים ביותר של המין האנושי; אלימות ומלחמה ומין ולפעמים כולם יחד – איזה מקום נשאר לרגשות מהסדר הגבוה, המעודן יותר, כמו החברות? ובכל זאת, ידידויות – אישיות, מקצועיות, קצרות מועד או ממושכות – מלוות את החיים, ולפעמים גם את המוות, עוזרות לאחות לבבות שבורים ופצעים אחרים, והן גם מניעות את חיי הספרות; יוצרות בריתות וחבורות ספרותיות וגם מובילות ליריבויות ולקנאה ולתחרויות, ולפעמים הן רק נמצאות שם, כדי שיכתבו עליהן.

  בגיליון: פואמה של שרון אס שהיא גם הספד על חברה אהובה, מסה של יונית נעמן על לוינס ועל חברות ומשחקי ילדות, שירים חדשים על חברות ואכזבותיה מאת דנה לובינסקי, אורית פוטשניק, מיכל דורון ויצחק גוילי, קטעי פרוזה חדשים על חברויות מקצועיות ופואטיות שכתבו האמן ציבי גבע והסופר וחוקר הספרות חיים וייס, סיפור של לילך וולך על חברות מהצבא וסיפורים חדשים על חברות מאת מאיר פינקרט, מאיר עוזיאל, מירי ליטווק וירדן ורד. וחוץ מזה, כתמיד במאזניִם – מיטב המסות, השירה והפרוזה; רשימה של טלילה קוש על ספרה המונומנטלי של לאה איני “הילד של לגיון הזרים״, שירים חדשים של סיון בסקין על המלחמה באוקראינה ועל המלחמה בכלל, שירים שטרם ראו אור של טל ניצן, עומר ולדמן, אסתר וולק, אורי פרץ, לאה שפיגלר, יערה בן־דוד ויואב איתמר, סיפור חדש של ארי ליברמן וסיפורים שטרם ראו אור מאת אמיר שילון ועמיר שינקמן.

מאחלת לכם קריאה נעימה!
תמר מרין, עורכת מאזניִם

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp