מֹאזְנַיִם

דבר העורכות

"העיר היקרה בתבל!" הכריז האקונומיסט לפני חודשים ספורים כשמיקם את תל אביב במקום הגבוה ביותר בדירוג הערים היקרות בעולם, ומיד הטיל את כותבי ישראל לבולמוס של כתיבה ברשתות החברתיות ומחוצה להן; על מצוקות דיור, על שיפוצים מעיקים, על פרנסה ואהבה בעיר העברית הראשונה.

זו לא הפעם הראשונה, כמובן, שתל-אביב משמשת כנושא ספרותי חם. הדרמה התל-אביבית הבלתי פוסקת של ההרס והבניה מחדש העסיקה את מיטב משוררי ישראל מאלתרמן ואבות ישורון ועד יונה וולך ואפילו הפכה למטפורה על אודות הכתיבה עצמה באמירה המפורסמת של יעקוב שבתאי – "לכתוב זה כמו לטאטא את אלנבי… במברשת שיניים". נדמה שהעידן הנוכחי, שבו תנופת הבניה והתמ"א מזמינה פנימה את המבוססים והאמידים אך דוחקת החוצה את המבוססים פחות ובהם יוצרים לא מעטים – הופך את המשימה לטאטא את אלנבי (וגם צפונה ודרומה ממנו) במברשת שינים למורכבת אך מעוררת השראה לא פחות.

במרכז הגיליון עומדת מחווה לתל-אביב היפה-מכוערת: סופרים ומשוררים וותיקים וחדשים, בהם אגור שיף, ננו שבתאי, ארי ליברמן, דנה שוופי, שחר מריו-מרדכי (שהשיר-בפרוזה שלו על תל אביב מופיע על הכריכה האחורית) וטל ניצן כותבים על העיר דרך חוויות של הגירה, עוני, מעמד, וחיפוש אחר אהבה ומין. לצדם מופיע פרויקט שלושים שנה לאחת היצירות התל-אביביות האפוקליפטיות ביותר, "דולי סיטי" מאת אורלי קסטל בלום, הכולל מסה מקיפה מאת אורי ש. כהן ורשימות מאת אילנה ברנשטיין וג'וליה פרמנטו, ואת החלק התל אביבי חותמת שיחה עם הסופרת זוכת פרס עגנון יעל נאמן שתדבר על יצירתה והקשר שלה לתל אביב, בספרות ובחיים.

בנוסף, מופיעים בגיליון מיטב השירה, הפרוזה והביקורת העברית העכשווית: פואמה חדשה של אנה הרמן, שירים מאת אורין רוזנר, שולמית אפפל, רוני סומק, דורון מנשה, עדן אביטבול ודני דויטש, סיפורונים מאת ריקי דסקל, רשימת ביקורת של אורית נוימאר פוטשניק על ספרה של לילך נתנאל "עבודות וימים" ומסה מאת סיון בסקין על הזיקות שבין ספרה של אלנה פרנטה "הבת האפלה" לגרסה הקולנועית בבימויה של מגי ג'ילנהול. אנו גם שמחות לפרסם בגיליון זה את הסיפורים הזוכים של תחרות הסיפור הקצר מטעם אגודת הסופרים. 

מאחלות לכם קריאה נעימה!

העורכות,

תמר מרין, שרי שביט