מֹאזְנַיִם

1.
פרא בשדה (פַּנְטוּם)

בָּעֶרֶב נָקַשׁ גֶּשֶׁם עַל הַשִּׁמְשָׁה
בְּפִנַּת הָאֹכֶל אִמָּא מָזְגָה מָרָק עִם
עִשְׂבֵי בַּר (גְּדֵלִים פֶּרֶא בַּשָּׂדֶה וּבַחֻרְשָׁה)
אַבָּא שָׁאַל: אַתָּה מִסְתּוֹבֵב עִם פּוּשְׁטָקִים?

בְּפִנַּת הָאֹכֶל אִמָּא מָזְגָה מָרָק עִם
תֶּרֶד, שֻׁמָּר, כְּרֵשָׁה, שִׁנֵּי שׁוּם
אַבָּא שָׁאַל: אַתָּה מִסְתּוֹבֵב עִם פּוּשְׁטָקִים?
הָעוֹלָם הִטַּשְׁטֵשׁ בַּחַלּוֹן הַגָּשׁוּם

תֶּרֶד, שֻׁמָּר, כְּרֵשָׁה, שִׁנֵּי שׁוּם
חֲרִיפוּת הָלְמָה בָּרַקּוֹת וּבַחֵךְ
הָעוֹלָם הִטַּשְׁטֵשׁ בַּחַלּוֹן הַגָּשׁוּם
אַבָּא הֵאֵט אֶת רִכְבּוֹ כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי מִתְהַלֵּךְ

חֲרִיפוּת הָלְמָה בָּרַקּוֹת וּבַחֵךְ
בָּעֶרֶב נָקַשׁ גֶּשֶׁם עַל הַשִּׁמְשָׁה
אַבָּא הֵאֵט אֶת רִכְבּוֹ כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי מִתְהַלֵּךְ
עִשְׂבֵי בַּר גְּדֵלִים פֶּרֶא בַּשָּׂדֶה וּבַחֻרְשָׁה

2.
שני שְׂפמנונים (וסיקסק וג'מוס)

"וְהַצֵּל מְהַלֵּךְ עַל קַבַּיִם?… אֶל לֵילוֹ שֶׁל אֲבִי הַבַּיִת" (האב, נתן אלתרמן)

הָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר כְּשֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי לְעֵין אֲפֵק
כָּכָה הֵבַנְתִּי, בְּעֶצֶם, שֶׁאַתָּה חַי. וַאֲנִי
קָבַרְתִּי לְשֵׁשׁ־שֶׁבַע שָׁעוֹת אֶת הַסָּפֵק.

אֵלֶּה שְׂרִידֵי בִּצּוֹת, וְשָׁם שְׂפַמְנוּן מְזַנֵּק,
וּבַלַּיְלָה מִכָּאן תִּבְקַע יְלָלָה (שֶׁל תַּנִּים);
הָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר כְּשֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי לְעֵין אֲפֵק

מִן הַלַּיְלָה גַּחְתָּ אֶל עוֹרְךָ הַנִּפְשָׁט, מִתְלַהֵק
כְּצֵל עַל קַבַּיִם לְתַפְקִיד אַב הַבַּיִת. בּוֹ־זְמַנִּית
קָבַרְתִּי לְשֵׁשׁ־שֶׁבַע שָׁעוֹת אֶת הַסָּפֵק

תּוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת אַתָּה בְּסֵדֶר, מִצְטַחֵק.
כָּךְ טִפַּסְנוּ אֶל תֵּל וְאֶל גַּג מִבְצָר צַלְבָּנִי
הָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר כְּשֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי לְעֵין אֲפֵק

בַּתִּיכוֹן הָיִיתִי מַבְרִיז אֶל הַשְּׁמוּרָה, וְחוֹמֵק.
הָיָה שָׁם שְׁבִיעִיסְט דַּק־שָׂפָם. (רִכְלוּ: אָפְיוֹ עֲבַרְיָנִי
קָבַרְתִּי לְשֵׁשׁ־שֶׁבַע שָׁעוֹת אֶת הַסָּפֵק)

בַּמִּבְצָר מִשְׂתָּרֵג צָלָף קוֹצָנִי; וְסִיקְסָק מְצַקְצֵק.
בְּרִבְצָם: שְׁנֵי שְׁבִיעִיסְטִים וּתְאוֹ נְהָרוֹת בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי.
הָיִיתִי בֶּן עֶשֶׂר כְּשֶׁלָּקַחְתָּ אוֹתִי לְעֵין אֲפֵק
קָבַרְתִּי לְשֵׁשׁ־שֶׁבַע שָׁעוֹת אֶת הַסָּפֵק.

3.
השְׂתרגות

עַל תֵּל מוּל מִבְצָר צַלְבָּנִי
שָׁכַבְנוּ שְׁנַיִם פְּרַקְדָּן,
הַפֶּרֶא וְהַמְּעֻדָּן,
הַפּוּשְׁטָק וַאֲנִי

אַחַר כָּךְ הוּא יִצְחָק כִּי אֶשְׁתַּעֵל
כְּשֶׁיַּעֲבִיר לִי שַׁכְטָה
עַד הַיּוֹם הוּא שָׁם, אֲנִי מִטַּלְטֵל
בָּעוֹלָם, בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה –

אֶל סֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה וְעֵץ אֶשֶׁל,
אֶל עֵדֶר גַ'מּוּסִים. וְגָ'מוּס
חָבוּי־חָבוּק בְּסוֹד כָּמוּס,
גָּעוּי בְּסַעַר לֵב וְגֶשֶׁם
פָאק, אֵיךְ הַפּוּשְׁטָק הַזֶּה יוֹנֵק וּמְרוֹקֵן
סִיגַרְיָה בְּיַד יְמִינוֹ וְשׁוֹלֵחַ
שְׂמֹאלוֹ אֶל מִכְנָסַי, וּמִתְלַקֵּחַ
בִּגְנֹחַ רוּחַ בַּקָּנִים: כֵּן, כֵּ־ן, כֵּן

אַחַר כָּךְ נֵלֵךְ בָּאָחוּ מֵרָעָב אֶל שֹׂבַע
בְּלֵב מְטַפֵּס וּמְשֹׂרָג, מַמְרִיאִים
מֵעַל כָּל מִבְצָר וּבָשָׂר, בַּגֹּבַהּ
שֶׁבּוֹ שְׁנַיִם, מְגַעְגְּעִים