מֹאזְנַיִם

דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים

בעלת הארמון / יהודית רותם    

 

איך לכתוב על נורית, איך להכיל את נורית. אני מתחבטת בין הרצייה העזה שלי ללכוד את הפרסונה "נורית זרחי", את "הנוריתיות הזרחיתית" שלה, לבין היוואשות מראש מן המשימה המגלומנית והבלתי אפשרית שנטלתי על עצמי.

שמה הפרטי, נורית, מלשון אש, ושם משפחתה, זרחי, הם גילומיה הראשוניים של האש הלוהבת, הזורחת בכתיבתה, בשיריה, בספריה ובהווייתה. אך אם המשימה ללכוד את הישות הזוהרת הזאת הינה מגלומנית בעיניי, האם אפשר לומר, במבט לאחור, שהמפעל הספרותי שהקימה נורית בעשרות שנות כתיבתה הוא מגלומני?

כי איך אפשר להבין שאישה אחת צנועה, רבת ספקות עצמיים ודלת אמצעים חומריים, כתבה אינספור ספרים בסוגות שונות ומגוונות – ספרי שירה שאת יפהפיותם ספגתי כמו ניחוחות מכושפים אך לא תמיד ירדתי אל חקרם, ספרי פרוזה עם העדפה ברורה לסיפור הקצר, ספרי ילדים שעליהם גידלתי את ילדיי {הו תנינה, מצחיקה ומופלאה שכמוך!}, ספרי הגות שיש בהם מן הפנטזיה ומן הכאב הנשי-אנושי הנצחי – וכל אחד מהם שונה ומפליא ממשנהו, ובכל אחד מהם חקוק אותו חותם זהב זרחיתי שאינו ניתן לחיקוי?

האם היא עצמה ידעה שכך יהיה, או שהבניין שבנתה נבנה אבן על אבן, קיר ועוד קיר, חדר לפנים חדר, עד שהיא עצמה נדהמה כשעמד על תילו והוא ארמון בנוי לתלפיות?

ביסוד יצירתה של נורית מהבהב הדמיון כאש תמיד, דמיון שאי אפשר לדמותו לשום דמיון אחר, דמיון שאין מושלו ואין לו שיעור. אני מנסה להבין את מקורותיו ואיני מצליחה. נדמה לי שגם חוקרי הספרות, הלשון וההומור ומנתחי ההברקות הפראיות המבזיקות בשורותיה, אינם מסוגלים לפרק ליסודותיה את האלכימיה החד-פעמית שלה.

ואולי אין צורך בכך. יצירתה של נורית, רבת הכמות, עשירת האיכות והמגוון, דורשת התבוננות מסוג אחר – כעין התבוננות בקליידוסקופ עתיר צורות וצבעים; הפכו אותו לכאן ותיראה צורה קסומה אחת, הפכו אותו לשם – וצורה אחרת תזדהר ותזרח. תנו לקסם לחלחל, ספגו אותו ורוו ממנו.

אך הבה נניח לרגע את מתת הדמיון האינסופית של נורית ונתרכז במחשבה הטמונה ביצירותיה. מה היא רוצה לומר? לפעמים, כשאני קוראת באופן עקבי את יצירותיהם של סופרות וסופרים, אני מזהה מין לייטמוטיב שעובר כחוט השני בכתיבתם. האם יש בכתיבתה של נורית קו רצוף כזה? האם הוא התחיל "בקטן" וברבות השנים צמח, התפתח והסתעף?

אני מעלעלת, אם כן, בספריה, מתחקה אחרי הקו המחבר. היריעה שניתנה לי קצרה ותמציתית, ואיני אלא מגרדת בקצה ציפורני את קצה קציה של הגדר המקיפה את ארמונה של נורית. 

לבסוף אני אומרת לעצמי, כן, יש ביצירתה יסוד מאגד, מוטו פנימי חוזר, השזור בה כתך מכליב, נגלה ונסתר חליפות. הוא טמון כבר בשורתם הראשונה של הספרים – בשמם – בדידות או, חידת הכפולים, בלוע, ואת? ואפשר להמשיך כך עוד ועוד. בכולם מכוססת התחושה הצורבת של "אף אחד איננו". הנה, לדוגמה, ציטוט קצר מתוך בצל גברתנו:

"מה התבנית, אין שום תבנית וכל אחד ככה זרוק לעצמו, עירום מכל מפה וכיוון ואין שום הגנה אחרת חוץ מן היכולת להיות? אין שום טקטיקה לבחור בנכון? כולם טועים וכולם צודקים וכולם מונחים עירומים לפני המתרחש?"   

נורית זרחי חושפת ביצירתה את קרביו העירומים של העולם, מציגה שאלות קיומיות שאין עליהן תשובה. היא עושה זאת לא בהנאה, לא באכזריות, אלא מתוך כורח פנימי של נאמנות לאמת. גמולנו, הקוראים, הוא בנחמות פזרניות של יופי, של כמיהה לאהבה, של כבוד ואהבה לילדינו ולילד שבתוכנו.

לפני שנים השתתפתי עם נורית בכנס ספרותי בעיר קטנה ליד טורינו. באנגלית הלא מושלמת שלה היא הקסימה את הקהל, שפרץ בצחוק במקומות הנכונים והציף את האולם בתשואות רמות בתום דבריה. איני זוכרת היום על מה בדיוק דיברה, אולם המהות הזרחיתית פעלה ככישוף, שברה את מחסום השפה, וחצתה בקלילות את שטח ההפקר שבין שפת הכתיבה לשפת הדיבור. ומהו סוד הקסם? פשוט: ניכרים דברי אמת.

יום לפני שובנו ארצה, לקחו אותנו מארגני הכנס לעיירה לא רחוקה ופתחו לכבודנו בית כנסת עתיק שמתפלליו עברו מן העולם וחדשים לא באו לו. השתאינו מהדרו של האולם השומם, מיופיו של ארון הקודש העשוי עץ ממורט ומפרוכת הקטיפה הרקומה שש ושני וזהב. אחר כך טיילנו ברחובות העיירה הציורית והתאהבנו בה עד כלות הנפש. תוך כדי שיטוט הפלגנו בדמיוננו לשנים הבאות, שנראו לנו כה רחוקות, וראינו את עצמנו עומדות מאחורי דלפקה של חנות ספונה עץ דובדבן אדמדם ישן, מוכרות לנשות העיירה סבונים ריחניים, תמרוקי גוף מפנקים וחלוקי מגבת רכים. מרוב צחוק והתלהבות, נסחפנו לתוך הפנטזיה וכמעט שכחנו את שעת המפגש עם מארחינו.    

והנה הגיעו השנים הרחוקות ההן, והן עומדות אחר כתלנו, משגיחות מן החלונות, מציצות מן החרכים, ולי יש רק בקשה אחת: אנא ממך, נורית, המשיכי להקסים, המשיכי לזרוח, המשיכי להפתיע. 

 

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on whatsapp
WhatsApp