דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים
קראתי לעצמי ״קיטי״.
כל מאלפי הכלבות, מצליפי הגורות, חולבי הפרות והאבות – פנו אליי כך:
״הלו קיטי!״
״מיאו,״ עניתי.
״מה הולך?״ הם שאלו אותי, וגם ״מה חתולה צחורה כמוך מחפשת במקום כל כך אפל?״
ככה הם כתבו, אבל האמת: רובם לא ידעו מה זה ״צחורה״, והסתפקו ב״לבנה״.
כבוד עצמי בכל זאת עוד נותר בי. ולכן מתחת לתמונה שלי נשענת על מיטה זוגית עם ציפיות ורודות־סאטן והזנב מורם למצלמה ועל פניי המסכה, הכול כלול – אוזניים ושפם לבן – קורצת, גם הוספתי בכמה מילים קטנות ואדומות: ״חתלתולה משכילה מאוד מחפשת מורה לחיים״.
כתבו לי חזרה: ״סקסית אחת״, ״הורסת״, ומאלפת בעין. זאת טעות נפוצה. אבל הרוב, וכל אחד כאן בבירור חשב שהוא היחידי שמתייחס לסוגיית ההשכלה: ״׳המשכילה‘ – זה מה שמחרמן אותי אצלך״.
אני בת עשרים ושלוש. אני מתחילה לימודי כלכלה שנה הבאה. ההורים שלי תומכים בי ובחלומות שלי. אני לגמרי מודעת לזה שלא אצל כולם זה ככה ושיש לי מזל ענקי. אני יודעת מה זה ״פריבילגית״, תחסכו ממני, יש לי מספיק שפיטה עצמית גם ככה. תודה. זה לא כזה פשוט. אבא שלי החליט שאם אני יוצאת מהבית אני משלמת את שכר הדירה. והם – רק את הלימודים. תל־אביב נהייתה ממש יקרה אז התבאסתי. אמא שלי שתקה. ממש לא בא לי לגור אצלם יותר.
מיציתי.
בכל מקרה, לא נכנסתי לכלא כי חיפשתי סקס או תשומת לב. חברה שלי, ימית, כותבת שם בלוג והיא סיפרה לי שהמרצה שלה ל״כלכלה מקרו״ או ״מיקרו״ נמצא שם. יש לו בפרופיל תמונת חצי גוף בחדר כושר והיא כמעט סגורה על זה שזה הוא. מפה לשם, היא מתכתבת איתו ומנסה לגלות. דלוקה עליו מאוד מן הסתם אז יצא שגם אני התחלתי לקרוא את הבלוגים. נכון שזה נשמע כמו שהבומרים היו אומרים על פלייבוי? אבל באמת, פתחתי שם פרופיל רק כי חייב, אם את רוצה לקרוא. חוץ מזה, זה בדיוק כמו טינדר, רק שקודם מדברים על סקס. ותכלס, זה עדיף. הרוב נורמלים. חוץ מזה, זה סופר מרתק: יש אנשים שמתחרמנים מזה שיושבים להם על הפנים, שמדגדגים אותם, ויש כאלה שרוצים אישה פרה לחלוב, לינוק, או להצליף, ״חינוך אנגלי״, או וירטואלי. הגבולות הם על פי רוב ״צואה ומחטים״, והתכתבתי גם עם מישהו שהקטע שלו זה שידחפו לו עוגות קצפת לפנים .I Kidd you not
החלטתי להיות נשלטת.
עם ״האוחז בשוט״ התכתבתי ממש קצת. קלטתי שהוא חנון על והייתי סקרנית לאביזרים שלו ובכלל. אני בחורה שמרנית יחסית, אבל אני חולת גאדג׳טים וחידושים. מודה. הוא שלח לי תמונה שלו עם משקפיים, סיפר שהוא בעל חנות מחשבים, שאשתו ״ונילית״ אבל היא לגמרי מפרגנת לו את ה״סטיות״ שלו, ובדקתי בפייס ובאינסטה וראיתי שהוא אמיתי ושיש לו שני תאומים מה זה חמודים, אור ודור, אז אמרתי, יאללה.
הגעתי אחרי שהוא סגר את החנות. ירדנו למחסן ומאחורי הסחורות הוא הראה לי פתח ברזל כזה עם ידית, שעולה למעלה ואשכרה הופך לכלוב עם סורגים. צחקתי. זה הביך אותו נורא, ובכלל, כולו היה נמוך וחיוור כזה, הכי לא חתיך אבל די חמוד. בכל אופן, לא מפחיד.
התפשטתי ולבשתי את חליפת הלאטקס השחורה כמו שהוא אמר וברגע שהוא קשר לי את העיניים ואת הרגליים והידיים כבר שכחתי לגמרי איך הוא נראה ודי נכנסתי לזה. אמרתי לו מראש שאני ממש לא מתחברת לכאב, אבל כן להשפלות, לכן זחלתי ברחבי המחסן תוך כדי שהוא מצליף לי בישבן עד שהוא הוביל אותי לכלוב. הוא סגר אותי שם במנעול ואז הרשה לי להוריד את כיסוי העיניים. לא היה לי איך כי הידיים שלי היו קשורות אז הוא בא להוריד לי, אבל ממילא הכיסוי די גלש מעצמו. הידיים שלו רעדו כשהוא קשר אותי, מה הפלא. ״תעשי ביד!״ הוא ציווה בקול שמנסה להיות קשוח והכי גברי שיש, אבל ברגע שהעיניים שלי השתחררו וראיתי אותו, קטן כזה וורוד, התחלתי שוב לצחוק בטירוף והרסתי הכול. הייתי רוצה לומר שהוא התחיל לבכות אבל אתם בטח לא תאמינו לי.
הוא התחיל לבכות.
עם ״שולט מנטלי״ הייתי כבר קצת יותר חכמה וקבענו לקפה קודם. אני צריכה לראות שלפחות אני נמשכת לבן אדם קודם, אז ישבנו בשדרה. הוא הגיע כולו מעונב עם חולצה מגוהצת, מזוודה שחורה ונעלי עור מבריקות כמו מראה. גם חגורה רשמית כזאת, בסגנון של אבא שלי. המראה הזה הכי עושה לי את זה, אני מודה. הוא שילם ועלינו לחדר במלון בוטיק לגמרי קלאסי. הוא השתין עליי במקלחת, קילל אותי על הספה ובמיטה זיין אותי עם שלושה סוגים של דילדואים. גמרתי מלא ורציתי עוד. בהפסקה הוא סיפר שכשהוא נוסע למזרח – הוא עובד במשהו ביטחוני חסוי – יש לו מישהי קבועה במלון שמשרתת אותו מאלף ועד תו. הוא דרש שאעשה לו מסאז׳ בקרקפת ואז אלקק לו את כפות הרגליים כמו שהוא רגיל, אולי. הוא לקח לגימה מהוויסקי ופתאום מצאתי את עצמי שואלת על האישה הקבועה ההיא, הוא אמר שהיא גם אוהבת מכות קשות וכוויות ושהוא משלם לה, אבל שאסתום כבר ת׳פה ואעשה מה שאומרים לי. לא עשיתי הכול בדיוק כמו שהוא אוהב כנראה, כי באיזשהו שלב הוא זרק לי: ״די, די, הבנו,״ ודחף לי את הזין הפרטי שלו עד הוושט. התחלתי להשתנק ויצאה לי נזלת מהאף ודמעות מהעיניים ושוב הוא קילל אותי, ״משכילה עאלק,״ אבל בקטע אחר.
לפחות לה הוא משלם.
טוב, הבנתי את הקטע. זה או שהם רגישים מדי ובוכים או שהם פשוט חלאות המין האנושי. אבל החלטתי לא להרים ידיים עד שאמצא את המושלם שלי. ומצאתי. התכתבתי המון המון זמן עם ״דאדי קינק2״ עד שהרגשתי שאני ממש מכירה אותו. הוא קרא לי ״ילדה שלי״, ותיאר לי מלא איך הוא יחנך אותי ויעניש אותי ואיך הוא יפנק אותי. זה הגיע למצב שרק הייתי רואה את השם שלו בטלגרם כבר הייתי נהיית רטובה. ״ילדה מיוחמת שלי,״ הוא היה אומר ואפילו רמז שאם לא היה נשוי, אולי היינו נהיים זוג בחיים. כל הקטע של ״לא מספרים לאמא״ די הדליק אותי. וידאתי שהוא לא פדופיל באמת, והוא הסביר לי שכל הסצנה סובבת סביב משחק על טאבו, וברור שהוא לא. האמת שלא חשבתי על זה יותר מדי, אבל היה בינינו סוג של עומק, בתחושה. חיבור. הוא כתב לי שהוא יודע שאני בחורה איכותית והכול, ושהוא בחיים לא ישלם לי, אני לא זונה, ברור, אך עם זאת, שאדע – אם אצטרך מתישהו תמיכה אז הוא יתמוך בי. כתבתי לו ״ריגשת״, כי הבנתי שהוא באמת איש טוב. נדיב עם נשמה. למרות הכימיה והכול, החלטתי לקחת את זה הכי לאט שאפשר, ולהכיר אותו קצת מעבר. סיפרתי לו דברים עליי אבל החלטנו שאנחנו לא מדברים עד הפגישה, אז רק התכתבנו.
שזה הכי מחרמן, תכלס.
בפרופיל שלו היה כתוב שהוא ״מצויד״, אבל לתמונה ששלח לי יום לפני הפגישה לא ציפיתי. וואו. העובי. וואו, טוב, זה היה לגמרי זה. מייד אמרתי לו שאני הולכת למצוץ לדאדי הכי טוב שמצצו לו בחיים, והוא ענה ״איזו ילדה שובבה יש לי״. סמיילי מאוהב. עשיתי ביד ודיווחתי לו כשגמרתי, כמו שביקש. היינו כבר כמעט שבועיים מההתכתבות הראשונה. והיו לי כאלה פרפרים לפני הפגישה. שלשלתי כל היום. סליחה. אבל פשוט התרגשתי, כאילו אני לפני בגרות בספרות או משהו כזה. לבשתי את התחתונים עם היוניקורנים, הכי ילדה שיש לי, סווטשרט וג׳ינס, וזה הרגיש לי הכי טבעי. לא חוטיני לא עקבים ולא תחרה או אנא עארף.
פשוט אני.
באתי הכי טעונה. כי הוא כתב לי שלא אעז לאונן לפני הפגישה ולא אוננתי. הוא כתב שהוא יֵשב בשולחן הכי פנימי בבראסרי ויקרא ״Time Out״. וואטאבר. לא שחשבתי שלא אזהה אותו מייד, אבל לא ציפיתי לראות את אבא.
שלי.
הלכתי לישון אצל ימית אבל לא סיפרתי לה כלום. ימית הייתה הכי מתוקה בעולם, ומייד הבינה שהייתה לי פגישה לא משהו. היא הביאה לי גלידה בספל של הלו קיטי. חשבתי לעצמי: ״פעם שלישית אבא״.
ובכיתי.
אין מצב בעולם שהוא לא משלם לי את שכר הדירה. אני חייבת לעוף מהבית שלהם. זה כמו בית כלא.